1 of 10

מַעֲרִיב

והוא רחום

Unlike the morning Shacharis and afternoon Mincha services which correspond to the two daily communal sacrifices (Tamid), offered in the Temple, one in the morning and one in the afternoon, the evening Maariv service has no counterpart in the Temple service, since sacrifices were never brought at night in the Temple. The Maariv service was instituted to correspond to the Temple ritual of keeping on the altar the unconsumed parts of sacrifices that had been offered earlier in the day. These parts were kept on the altar at night so that they could be completely consumed by its fire. This ritual was applicable only if there actually were uncon- sumed parts of offerings. Although the Maariv service was instituted to correspond to this ritual, and may therefore seem to be non-obligatory (see Maseches Berachos 27b), Rabbeinu Yitzchak Alfasi and all the other codifiers have ruled that Maariv has been accepted and hallowed by custom, and is therefore an obligatory service. The שְׁמַע is preceded by two blessings and followed by two other blessings.

כשיגיע הלילה יתפלל תפלת ערבית. ואינה חובה שלא נתקנה אלא כנגד איברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שלא נתעכלו ביום שקרבין והולכין כל הלילה. ומ"מ מצוה איכא ואין לבטלה. ורב אלפס כתב דהאידנא קבעוה חובה ואין לבטלה כלל (טור או"ח רל"ה)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Vehu Rachum.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

Next ברכו

ברכו

The Chazzan says:

ואומר שליח צבור:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Barchu.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְ֒בֹרָךְ:

The congregation responds and the Chazzan repeats:

ועונין הקהל:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Barchu.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

Next ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת־הַזְּ֒מַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת־הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְ֒רוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ: בּוֹרֵא יוֹם וָלָֽיְלָה גּוֹלֵל אוֹר מִפְּ֒נֵי חֽשֶׁךְ וְחֽשֶׁךְ מִפְּ֒נֵי אוֹר וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָֽיְלָה וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים:

אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּ֒ךָ אָהָֽבְתָּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ: עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּשָׁכְבֵֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה: וְאַהֲבָתְ֒ךָ אַל תָּסִיר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

The following three words should be said when praying without a minyan:

יחיד אומר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

The following three lines are to be said silently:

יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Shema.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְ֒ךָ וּבְכָל־נַפְשְׁ֒ךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּ֒ךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּ֒ךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּ֒ךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וְהָיָה אִם־שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוֶּה אֶתְ֒כֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְ֒דוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר֯־אַ֯רְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב֯ בְּ֯שָׂדְ֒ךָ לִבְ֒הֶמְתֶּֽךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ: הִשָּׁמְ֒רוּ לָכֶם פֶּן֯־יִ֯פְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים֯ אֲ֯חֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף־יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר֯ אֶ֯ת־הַשָּׁמַֽיִם וְלֹא֯־יִ֯הְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת֯־יְ֯בוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם֯ מְ֯הֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר֯ יְ֯הֹוָה נֹתֵן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם֯ אֶ֯ת־דְּבָרַי֯ אֵֽ֯לֶּה עַל֯־לְ֯בַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁ֒כֶם וּקְשַׁרְתֶּם֯ אֹ֯תָם לְאוֹת עַל֯־יֶ֯דְ֒כֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם֯ אֹ֯תָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּ֒ךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁ֒עָרֶֽיךָ: לְמַֽעַן֯ יִ֯רְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל־הָאָֽרֶץ:

וַֽיֹּאמֶר֯ יְהֹוָה֯ אֶ֯ל־משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר֯ אֶ֯ל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְ֒דֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְ֒נוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף֯ פְּ֯תִיל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם֯ אֹ֯תוֹ וּזְכַרְתֶּם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹת֯ יְ֯הֹוָה וַעֲשִׂיתֶם֯ אֹ֯תָם וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר֯־אַ֯תֶּם זֹנִים֯ אַ֯חֲרֵיהֶם: לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֲ֯שֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְ֒כֶם֯ מֵ֯אֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים֯ אֲ֯נִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯:

יש לצרף

יש לצרף

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Shema.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אֱלֹהֵיכֶם לאֱמֶת

אֱ֯מֶת

The chazan repeats:

שליח ציבור:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Shema.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֱ֯מֶת:

This is the first of the two berachos that follow the שְׁמַע.

אמת ואמונה אינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לחבירתה דק"ש לא הוי הפסק (טור או"ח רלו)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, First Blessing after Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וֶאֱמוּנָה כָּל־זֹאת וְקַיָּם עָלֵֽינוּ כִּי הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים מַלְכֵּֽנוּ הַגּוֹאֲלֵֽנוּ מִכַּף כָּל־הֶעָרִיצִים: הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אֹיְ֒בֵי נַפְשֵֽׁנוּ: הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד־אֵין חֵֽקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר: הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא־נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אֹיְ֒בֵֽינוּ וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל כָּל־שׂוֹנְ֒אֵֽינוּ: הָעֹֽשֶׂה לָּֽנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה אוֹתוֹת וּמוֹפְ֒תִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם: הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם וַיּוֹצֵא אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף אֶת־רוֹדְ֒פֵיהֶם וְאֶת־שׂוֹנְ֒אֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע: וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ שִׁבְּ֒חוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ: וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּ֒לוּ עֲלֵיהֶם משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְ֒רוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא: מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה זֶה אֵלִי עָנוּ וְאָמְ֒רוּ:

יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר כִּי־פָדָה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּֽנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

This is the second of the benedictions that follow the Sh’ma.

אומר השכיבנו וחותם שומר את עמו ישראל לעד מפני שלילה צריכה שימור מן המזיקין. ואע"ג דקי"ל כרבי יוחנן דאמר שצריך לסמוך אף גאולה של ערבית לתפלת ערבית השכיבנו לא הוי הפסק דכיון דתקינו ליה רבנן כגאולה אריכתא (טור או"ח רלו)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Second Blessing after Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ וְתַקְּ֒נֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּ֒פָנֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּ֒פָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמְ֒רֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד:

The following prayer was originally a compilation of eighteen verses instituted during the Gaonic era as a substitute for the Shemoneh Esrei. According to Avudraham, the Shemoneh Esrei was omitted because of decrees issued against the Jews that banned them from participating in the Evening Service. These eighteen verses, adopted in place of the Shemoneh Esrei, have remained a part of the Maariv service. Some Halachic commentaries maintain that these verses should not be included in Maariv, because they constitute an interruption between the final blessing after שְׁמַע and the Shemoneh Esrei.

מה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותיקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפלת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון ומ"מ אין להפסיק בדברים אחרים ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאמרם (טור או"ח רלו)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Third Blessing after Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ יְהֹוָה אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל־הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל־גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּיּוֹם בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל־חָי וְרֽוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: יְהֹוָה מֶֽלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו:

The Chazzan recites the following half-קַדִּישׁ

ואומר שליח צבור חצי קדיש:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Half Kaddish.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Blessings of the Shema, Half Kaddish.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

Next שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

Fundamentals of Kuzari, (Metsudah Publications, 1979) pages 269, 271, 273. When reciting Shemoneh Esrei, you must adhere to these rules: 1. Before beginning the prayer, take three steps backwards and then return to your former position. Upon completing the prayer, take three steps backwards and return. 2. Keep your feet together. 3. Concentrate on the meaning of the words you are uttering. Remove all distracting thoughts and worries from your mind. 4. You may not interrupt Shemoneh Esrei by talking, not even by answering Amein. If you should hear Kedushah, קַדִּישׁ, or Barechu while saying the Shemoneh Esrei, you should remain silent and listen to the Chazzan’s words. 5. At the beginning and end of the first blessing, at the beginning and end of the blessing that begins: “We are thankful to You,” (page 133) and ends with “The Beneficent is Your Name,” (page 140) we half-kneel and bow in the following manner: At the word “Blessed,” bend your knees; at the word “You,” bend forward until the vertebrae of your spinal cord are loosened; at “Adonoy,” return to your upright position in keeping with the verse, “Adonoy straightens the bent” (Psalms 146:8). 6. Each individual recites Shemoneh Esrei in silence. Only the prayer leader, the Chazzan, ever recites it aloud, and then only after the entire congregation, himself included, has recited it silently.

המתפלל צריך שיכוין בליבו פירוש המילות שהוא מוציא בשפתיו. ואם אינו יכול לכוין פירוש המילות לכל הפחות צריך שיחשוב בשעת התפילה בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את לבו לאביו שבשמים. יכוין רגליו זה אצל זה כאילו אינן אלא אחת. ויזהר להתפלל בלחש. ולא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואינו פוסק אפילו לקדיש וקדושה (קיצשו"ע יח)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Patriarchs.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:

During the Ten Days of Repentance:

בעשי"ת:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Patriarchs.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:

If you forgot to say this, see page 000.

אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Patriarchs.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:

Say one
בקיץ From the Musaf of the first day of Pesach until the Musaf of Shemini Atzeres one should say

מוֹרִיד הַטָּל

בחורף From the Musaf of Shemini Atzeres until the Musaf of the first day of Pesach you should say

מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:

If Mashiv haruach umorid hagashem was mistakenly omitted in winter and one remembers before completing the blessing Mechayeh hametim, say it where one remembers. If one remembers only after completing that blessing, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. If uncertain whether it was said, after thirty days the presumption is that the prayer was said correctly; within thirty days, the prayer must be repeated (Kitzur Shulchan Aruch 19).

טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Divine Might.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:

During the Ten Days of Repentance:

בעשי"ת:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Divine Might.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:

If you forgot to say this, the same law applies as above concerning “Remember us for life.”

אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Divine Might.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

If you forgot to say this, the same law applies as above concerning “Remember us for life.”

בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Holiness of God.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

During the Ten Days of Penitence:

בעשי"ת מסיים:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Holiness of God.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:

If one mistakenly concluded Ha’El hakadosh, but corrected it to HaMelech hakadosh within the brief interval called toch kedei dibbur, the obligation is fulfilled. Otherwise, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. The same applies if one is unsure what was said. During the rest of the year, one who said HaMelech hakadosh does not repeat the prayer.

אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Holiness of God.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה:

אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ. וַתְּ֒לַמְּ֒דֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתַּבְדֵּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ: וְ...

חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:

הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:

רְאֵה בְעָנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:

רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן

During the summer:

בימות החמה:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Prosperity.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בְּרָכָה

During the rainy season:

בימות הגשמים:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Prosperity.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

טַל וּמָטָר לִבְרָכָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

If Tal umatar was forgotten and one remembers before beginning Teka, say it where one remembers. If Teka has already begun, say it in Shome’a tefillah. If one did not remember during Shome’a tefillah, say it between that blessing and Retzeh. If it was also forgotten there but one remembers before stepping back, return to Birkat HaShanim, begin Barech עָלֵינוּ and continue in order. If one has stepped back, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

אם שכח לומר טַל וּמָטָר ונזכר קודם שהתחיל תְּקַע אומרו במקום שנזכר. התחיל לומר תְּקַע יאמרנה בשׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. ואם לא נזכר בש"ת יאמרנה בין ש"ת לרְצֵה. שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ ויתפלל כסדר. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Prosperity.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִשְׁפָּט:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

*During the Ten Days of Penitence:

בעשי"ת יסיים:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Justice.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

If you mistakenly said, “King, Lover of righteousness and justice,” instead of “the King of Justice” and became aware of your mistake within the time it takes to utter the three word greeting (Sholom Aleichem Rebbe), you should immediately say “the King of Justice.” If you remembered after that interval, you may continue the Shemoneh Esrei since the word “King” was mentioned in the regular blessing.

בכל השנה אם אמר המלך המשפט יצא וא"צ לחזור. ובעשי"ת אם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט אם נזכר תוך כדי דבור אומר המלך המשפט. ואם לאחר כ"ד לא יאמר ואין מחזירין אותו.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Justice.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵד וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:

עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:

וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:

אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:

שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:

On regular weekdays continue, “And may our eyes”. On רֹאשׁ חֹדֶשׁ and on Chol HaMoed, the following prayer is added:

בראש חדש ובחול המועד אומרים זה:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Temple Service.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ. וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ. וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ. וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ. לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם For רֹאשׁ חֹדֶשׁ: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: For Passover: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה: For Sukkot: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:

Source of the notes in this line

For רֹאשׁ חֹדֶשׁ:

לר"ח:

For Passover:

לפסח:

For Sukkot:

לסכות:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Temple Service.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְ֒ךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:

At the words, We are thankful, bend forward; at Adonoy return to an upright position.

כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נֽוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:

On Chanukah and Purim, say Al HaNissim. If it was forgotten and one remembers before saying God’s name in HaTov shimcha, even after saying Baruch atah, return and say Al HaNissim. If the blessing has already been completed, or Baruch atah Hashem has been said, do not go back (Derech HaChayim, sections 682 and 693).

בחנוכה ופורים אומרים על הנסים. שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּ֒מַן הַזֶּה:

On Chanukah:

בחנוכה:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

On Purim:

בפורים:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בִּימֵי מָרְדְּ֒כַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ (וְעָשִׂיתָ עמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הָגָּדוֹל סֶלָה):

וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:

During the Ten Days of Repentance:

בעשי"ת:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:

If you forget to say this, you need not go back and repeat it. If you became aware of the omission before concluding the blessing, you can say it at that time.

אם שכח לומר וכתוב אם נזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב חוזר ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם אינו חוזר כמו שנתבאר לעיל אצל זכרנו ומי כמוך. (דה"ח סי' תקפ"ב)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Thanksgiving.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְ֒לוּ אֶת־שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּ֒ךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכָל־הַשָּׁלוֹם וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.

During the Ten Days of Repentance:

בעשי"ת:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Peace.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם: (בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם:)

If you forget to say this you need not go back and repeat it.

ואם לא אמר בְּסֵֽפֶר חַיִּים כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר. ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן.) (חיי אדם כלל כ"ד סעי' כ"ה)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Peace.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְ֒רֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵֽנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

עֹשֶׂה (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Amidah, Concluding Passage.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְ֒ךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

Next קדיש שלם

קדיש שלם

בחול אומר החזן קדיש שלם. במוצאי שבת אומר חצי קדיש ואחר כך אומרים הקהל

בחול אומר החזן קדיש שלם. במוצאי שבת אומר חצי קדיש ואחר כך אומרים הקהל

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Kaddish Shalem.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

וִיהִי נֹֽעַם וְאַתָּה קָדוֹשׁ:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Kaddish Shalem.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְ֒הוֹן וּבָעוּתְ֒הוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁ֒מַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Kaddish Shalem.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

Next תוספות למוצאי שבת

תוספות למוצאי שבת

וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

ישֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּֽבֶר הַוָּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא־תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צָהֳרָֽיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי־אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ: לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה וְנֶֽגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶֽךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ: עַל־כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ: עַל־שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ אֲשַׂגְּבֵֽהוּ כִּי־יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ: אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי:

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֺא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:

וּמְ֒קַבְּ֒לִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רִין קַדִּישׁ בִּשְׁ֒מֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:

וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:

וּנְ֒טָלַתְנִי רוּחָא וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּמְ֒שַׁבְּ֒חִין וְאָמְ֒רִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָֹה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ:

יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא:

יְהֹוָה אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ שָׁמְ֒רָה זֹאת לְעֹלָם לְיֵֽצֶר מַחְשְׁ֒בוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֺא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֺא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְ֒אֶֽיךָ: צִדְ֒קָתְ֒ךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְ֒ךָ אֱמֶת: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָֽנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ:

בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּ֒רָאָֽנוּ לִכְ֒בוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְ֒דוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁ֒נֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: לְמַֽעַן יְזַמֶּרְ֒ךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֺהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָֹה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: בִּטְ֒חוּ בַיהוָֹה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְ֒עֵי שְׁמֶֽךָ כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְ֒שֶֽׁיךָ יְהֹוָה: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

וְיִֽתֶּן־לְךָ הָֽאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹֽשׁ. יַֽעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּֽחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּֽחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹֽרְרֶיךָ אָרוּר וּֽמְבָֽרְכֶיךָ בָּרֽוּךְ. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹֽתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּֽים. וְיִֽתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָֽם. מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם. בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּֽבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הוֹרַי עַֽד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָֽיו. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ וּפְרִֽי־אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִֽירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַֽאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָֽךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָֽעַמִּים לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַֽעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ. וְהֵסִיר יְהֹוָה מִמְּךָ כָּל־חֹלִי וְכָל־מַדְוֵי מִצְרַיִם הָֽרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל־שֹֽׂנְאֶֽיךָ.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ. יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכֽוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹֽב. יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֽוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִֽיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶֽם.

בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶֽה. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ. בָּרוּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָֽתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶֽךָ. יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. יִפְתַּח יְהֹוָה | לְךָ אֶת־אֽוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַֽר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַֽעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶֽה. כִּֽי־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַֽעֲבֹט וּמָֽשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹֽׁלוּ. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּֽיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַֽאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּֽאֲוָתֶךָ וְיִכָּֽחֲשׁוּ אֹֽיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל־בָּֽמוֹתֵימוֹ תִדְרֹֽךְ.

מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶֽעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּֽיךָ. רָנּוּ שָׁמַיִם כִּֽי־עָשָׂה יְהֹוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל־עֵץ בּוֹ כִּֽי־גָאַל יְהֹוָה יַֽעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָֽר. גֹּֽאֲלֵנוּ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּֽיהֹוָה תְּשׁוּעַת עֽוֹלָמִים לֹֽא־תֵבֹשׁוּ וְלֹֽא־תִכָּלְמוּ עַד־עוֹלְמֵי עַֽד. וַֽאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹֽא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָֽם. וִֽידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַֽאֲנִי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָֽם. כִּֽי־בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּֽוּבָלוּן הֶֽהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָֽף. הִנֵּה אֵל יְשֽׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּֽי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַֽיְהִי־לִי לִישׁוּעָֽה. וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּֽעַיְנֵי הַיְשׁוּעָֽה. וַֽאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַֽיהֹוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָֽעַמִּים עֲלִֽילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמֽוֹ. זַמְּרוּ יְהֹוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל־הָאָֽרֶץ. צַֽהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּֽי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיֽוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהֹוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישֽׁוּעָתֽוֹ.

בֵּית יַֽעֲקֹב לְכוּ וְנֵֽלְכָה בְּאוֹר יְהֹוָֽה. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרֽוֹ. וַיְהִי דָוִד לְכָל־דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַֽיהֹוָה עִמּֽוֹ. פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב־לִי כִּֽי־בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִֽי. וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן | יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי־יְהֹוָה אִם־יִפֹּל מִשַּֽׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת־יֽוֹנָתָן וְלֹֽא־מֵֽת. וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל־רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַֽאֲנָחָֽה. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַֽתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָֽה. וְלֹֽא־אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל־בִּלְעָם וַיַּֽהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵֽבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָֽפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִֽיגוֹנָֽם.

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם | שָׁלוֹם לָֽרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִֽיו. וְרוּחַ לָֽבְשָׁה אֶת־עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּֽׁלִישִׁים לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן־יִשַׁי שָׁלוֹם | שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָֽרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַֽיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדֽוּד. וַֽאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵֽיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ שָׁלֽוֹם. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה | יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים: כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָֽאֱלֹהִים וַֽאֲדֹנֵי הָֽאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹֽא־יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד. וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָֽה. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ לְהַֽחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּֽלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִֽים. מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב: שִׁירוּ | לֵֽאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָֽרֹכֵב בָּֽעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָֽיו. וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשֽׁוֹ.

יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּֽאֲשֶׁר הָיָה עִם־אֲבֹתֵינוּ אַל־יַֽעַזְבֵנוּ וְאַל־יִטְּשֵֽׁנוּ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּֽיהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּֽוֹם. כִּֽי־נִחַם יְהֹוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל־חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן־יְהֹוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָֽה. יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּֽיר.

שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְהֹוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָֽיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָֽךְ. אֶשְׁתְּךָ | כְּגֶפֶן פֹּֽרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהֹוָֽה. יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרֽוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵֽה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל.

Next סְפִירַת הָעֹמֶר

סְפִירַת הָעֹמֶר

The עֹמֶר is counted from the second night of Pesach until the night before Shavuos. The counting of forty-nine days (seven weeks) between the Festival of Pesach and Shavuos (the Feast of Weeks), connects the exodus from Egypt with the festival of the giving of the תּוֹרָה. Just as one who awaits a most intimate friend on a certain day counts the days in eager anticipation of his arrival, so do we count the days from our liberation till the day we receive the תּוֹרָה, which is the culmination and fulfillment of our freedom. It is proper to count the עֹמֶר at the beginning of the night, usually after the Maariv Service, and the עֹמֶר should be counted while standing.

ערבית אחר התפלה מתחילין לספור העומר שזמנו מתחלת ליל ט"ז בניסן ומונה והולך מ"ט יום. שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו. וצריך לספור מעומד ולברך תחלה. וסופר הימים והשבועות כיצד ביום הראשון עומד ומברך על ספירת העומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד וביום שמונה יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד עד שיגיע לי"ד יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות וכן לעולם. (טור או"ח תפ"ט). ועתה בעונותינו שנתבטלה הבאת העומר אין הספירה מן התורה אלא מדרבנן זכר למקדש. ואם נסתפק לו אם מנה או לא מנה חוזר ומונה בלא ברכה. (אבודרהם).

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

הִנְ֒נִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּ֒נוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁ֒בִיעִית תִּסְפְּ֒רוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:

וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפִירַת הָעֹֽמֶר:

16 Nisan

ט"ז ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

1. הַיּוֹם יוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

17 Nisan

י"ז ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

2. הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

18 Nisan

י"ח ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

3. הַיּוֹם שְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

19 Nisan

י"ט ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

4. הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

20 Nisan

כ ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.10 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

5. הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

21 Nisan

כ"א ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

6. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

22 Nisan

כ"ב ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.12 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

7. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

23 Nisan

כ"ג ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.13 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

8. הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

24 Nisan

כ"ד ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.14 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

9. הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

25 Nisan

כ"ה ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.15 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

10. הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

26 Nisan

כ"ו ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.16 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

11. הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

27 Nisan

כ"ז ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.17 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

12. הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

28 Nisan

כ"ח ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.18 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

13. הַיּוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

29 Nisan

כ"ט ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.19 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

14. הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

30 Nisan

ל ניסן

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.20 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

15. הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

1 Iyar

א אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.21 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

16. הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

2 Iyar

ב אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.22 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

17. הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

3 Iyar

ג אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.23 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

18. הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

4 Iyar

ד אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.24 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

19. הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

5 Iyar

ה אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.25 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

20. הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

6 Iyar

ו אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.26 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

21. הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

7 Iyar

ז אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.27 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

22. הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

8 Iyar

ח אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.28 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

23. הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

9 Iyar

ט אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.29 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

24. הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

10 Iyar

י אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.30 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

25. הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

11 Iyar

י"א אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.31 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

26. הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

12 Iyar

י"ב אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.32 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

27. הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

13 Iyar

י"ג אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.33 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

28. הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

14 Iyar

י"ד אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.34 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

29. הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

15 Iyar

ט"ו אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.35 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

30. הַיּוֹם שְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

16 Iyar

ט"ז אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.36 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

31. הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

17 Iyar

י"ז אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.37 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

32. הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

18 Iyar

י"ח אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.38 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

33. הַיּוֹם שְׁלשָׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

19 Iyar

י"ט אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.39 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

34. הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

20 Iyar

כ אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.40 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

35. הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

21 Iyar

כ"א אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.41 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

36. הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

22 Iyar

כ"ב אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.42 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

37. הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

23 Iyar

כ"ג אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.43 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

38. הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

24 Iyar

כ"ד אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.44 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

39. הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

25 Iyar

כ"ה אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.45 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

40. הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

26 Iyar

כ"ו אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.46 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

41. הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

27 Iyar

כ"ז אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.47 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

42. הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

28 Iyar

כ"ח אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.48 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

43. הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד בָּעֹֽמֶר:

29 Iyar

כ"ט אייר

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.49 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

44. הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים בָּעֹֽמֶר:

1 Sivan

א סיון

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.50 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

45. הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

2 Sivan

ב סיון

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.51 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

46. הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

3 Sivan

ג סיון

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.52 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

47. הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

4 Sivan

ד סיון

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.53 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

48. הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹֽמֶר:

5 Sivan

ה סיון

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.54 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

49. הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בָּעֹֽמֶר:

הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ אָמֵן סֶֽלָה:

לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְ֒כֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה: לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְ֒חוּ וִירַנְּ֒נוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶֽרֶץ נָתְ֒נָה יְבוּלָהּ יְבָרְ֒כֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ: יְבָרְ֒כֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְ֒אוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָֽרֶץ:

אָֽנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְ֒ךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:

קַבֵּל רִנַּת עַמְּ֒ךָ שַׂגְּ֒בֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא:

נָא גִבּוֹר דּוֹרְ֒שֵׁי יִחוּדְ֒ךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:

בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְ֒ךָ תָּמִיד גָּמְלֵם:

חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְ֒ךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ:

יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּ֒ךָ פְּנֵה זוֹכְ֒רֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ:

שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָֽעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵֽנוּ מִקְּ֒לִפּוֹתֵֽינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹֽמֶר הַתְּ֒נוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁ֒בִיעִית תִּסְפְּ֒רוּ חֲמִשִּׁים יוֹם כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹֽמֶר שֶׁסָּפַֽרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירָה עֹמֶר וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַֽעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶֽׁפַע רַב בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת־נַפְשׁוֹתֵֽינוּ וְרוּחוֹתֵֽינוּ וְנִשְׁמוֹתֵֽינוּ מִכָּל־סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵֽנוּ וּלְקַדְּ֒שֵֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְ֒ךָ הָעֶלְיוֹנָה אָמֵן סֶֽלָה:

Source of the note in this line

עֹמֶר

(השייכת לאותו הלילה)

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Sefirat HaOmer.65 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

Next עלינו

עלינו

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ, וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁ֒כִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְ֒הֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֺהֵֽינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁ֒מֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁ֒עֵי אָֽרֶץ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל יוֹשְׁ֒בֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְ֒בוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּ֒לוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֺךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

Next קדיש יתום

קדיש יתום

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Mourner's Kaddish.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, Mourner's Kaddish.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

Next לדוד

לדוד

The following psalm (27) is recited at the conclusion of services, morning and evenings, from the first day of Elul, through Shemini Atzeres. Others say only until Hoasha’na Rabbah. The psalm voices our prayer that God will be our light on Rosh Hashana enabling us to repel the darkness of sin through true repentance, and that He will be our salvation on Yom Kippur, through His compassionate atonement of our sins.

מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לדוד ה׳‬ אורי וישעי. ובפרט מר״ח אלול עד הושענא רבא (מורה באצבע סי' לז).

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, LeDavid.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

לְדָוִד יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד: בִּקְ֒רֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְ֒בַי לִי הֵֽמָּה כָשְׁ֒לוּ וְנָפָֽלוּ: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֺא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ: אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ: כִּי יִצְפְּ֒נֵֽנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְ֒מֵֽנִי: וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְ֒בַי סְבִיבוֹתָי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּ֒רָה לַיהוָֹה: שְׁמַע יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי: לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּ֒שׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶֽיךָ יְהֹוָה אֲבַקֵּשׁ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ אַל תִּטְּ֒שֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי אֱלֺהֵי יִשְׁעִי: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי וַיהוָֹה יַאַסְפֵֽנִי: הוֹרֵֽנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּֽךָ וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר לְמַֽעַן שׁוֹרְ֒רָי: אַל תִּתְּ֒נֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי כִּי קָֽמוּ בִי עֵֽדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס: לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהֹוָה בְּאֶֽרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)

בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, LeDavid.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

Source of the note in this line

Ten Days of Penitence:

בעשי"ת

Siddur Ashkenaz, Weekday, Maariv, LeDavid.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source

Hebrew text: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY), via Sefaria. English instructions are from the Metsudah linear siddur (translation by Avrohom Davis, 1981, CC-BY). An instruction it does not translate is shown in Hebrew only, with no translation added. Tap an instruction to see the Hebrew original and its source.