שַׁחֲרִית
מודה אני
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה, שֵֽׂכֶל טוֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶֽדֶת לָעַד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
נטילת ידים
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:
אשר יצר
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת־הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
אלהי נשמה
אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא אַתָּה בְרָאתָהּ אַתָּה יְצַרְתָּהּ אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּ֒רָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִטְּ֒לָהּ מִמֶּֽנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּ֒שָׁמָה בְקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּ֒שָׁמוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:
ציצית
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל־מִצְוַת צִיצִת:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּ֒הֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה:
ברכות התורה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה:
וְהַעֲרֶב נָא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִֽינוּ וּבְפִי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַֽחְנוּ וְצֶאֱצָאֵֽינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶֽךָ. (י"א תוֹרָתְךָ) לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
Source of the note in this line
י"א
י"א
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Torah Blessings.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
לימוד תורה
יְבָרֶכְ֒ךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶֽךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרְ֒אָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה: אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּֽרֶן קַיֶּֽמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵֽלּוּ הֵן כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְ֒חִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ ובֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶֽגֶד כֻּלָּם:
טלית
בָּרְ֒כִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה, יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה:
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַּרְיַ"ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵֽדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית תִּנָּצֵל נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים וְהַטַּלִּית יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם וְיַצִּילֵם כְּנֶֽשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּ֒לוּיִם בָּהּ אָמֵן סֶֽלָה:
Cover your head with the tallis and say:
בשעה שמניח אותו על ראשו להתעטף בו, יאמר:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tallit.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית:
מַה־יָּקָר חַסְדְּ֒ךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָֽיוּן: יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם: כִּי־עִמְּ֒ךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְ֒ךָ נִרְאֶה־אוֹר: מְשֹׁךְ חַסְדְּ֒ךָ לְיֹדְ֒עֶֽיךָ וְצִדְקָתְ֒ךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב:
תפילין
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּֽנוּ לְהָנִֽיחַ תְּפִלִּין כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ וְהֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵֽלּוּ: שְׁמַע. וְהָיָה אִם־שָׁמֹֽעַ. קַדֶּשׁ־לִי. וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן יִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּֽנוּ בְּהוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרָֽיִם וַאֲשֶׁר־לוֹ הַכֹּֽחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּֽנוּ לְהָנִֽיחַ עַל־הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרֽוֹעַ הַנְּ֒טוּיָה וְשֶׁהִיא נֶֽגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲווֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל־הָרֹאשׁ נֶֽגֶד הַמֹּֽחַ שֶׁהַנְּ֒שָׁמָה שֶׁבְּ֒מֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּֽׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶֽׁפַע קֹֽדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּֽנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה־בָֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע וְיַנִּיחֵֽנוּ לַעֲבֹד אֶת־יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבֵֽנוּ. וִיהִי רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל־פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ אָמֵן סֶֽלָה:
Place the “תְּפִלִּין of the arm” on the muscle of your left arm, and before tightening it, say:
יניח התפילין של יד על קיבורת ידו, וקודם שיהדק יברך:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tefillin.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:
Wrap the strap around your arm 7 times and then place the “תְּפִלִּין of the head” on your head above the region between your eyes, and say:
ויכרוך שבע כריכות סביב זרועו, ואחר כך יניח של ראש בגובה ראשו כנגד בין עיניו, וקודם שמהדקן יברך:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tefillin.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:
With the “תְּפִלִּין of the head” in place, say:
ואחר שיהדק הרצועה על ראשו יאמר:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tefillin.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וּמֵחָכְמָתְ֒ךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי וּמִבִּינָתְ֒ךָ תְּבִינֵֽנִי וּבְחַסְדְּ֒ךָ תַּגְדִּיל עָלַי וּבִגְבוּרָתְ֒ךָ תַּצְמִית אוֹיְ֒בַי וְקָמַי וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּ֒נוֹרָה לְהַשְׁפִּֽיעַ טוּבְ֒ךָ לִבְרִיּוֹתֶֽיךָ: פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן:
When wrapping the strap around the middle finger of your left hand, say:
ואח״כ כורך הרצועה של יד על אצבעו, ואומר:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tefillin.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַֽעַתְּ אֶת־יְהֹוָה:
The following chapters, found in Exodus 13:1-16, are recited while wearing the תְּפִלִּין, since they make direct reference to the mitzvah of תְּפִלִּין.
אחר שיניח תפילין יאמר פרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך' כדי להשלים ד' פרשיות בכל יום:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Tefillin.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּֽטֶר כָּל־רֶֽחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּ֒הֵמָה לִי הוּא: וַיֹּֽאמֶר משֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְ֒אִים בְּחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּ֒נַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת לָךְ אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי חַג לַיהוָֹה: מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּֽעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְ֒ךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶֽיךָ לְמַֽעַן תִּֽהְיֶה תּוֹרַת יְהֹוָה בְּפִֽיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה:
וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהֹוָה אֶל־אֶֽרֶץ הַכְּ֒נַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶֽיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּֽטֶר־רֶֽחֶם לַֽיהוָֹה וְכָל פֶּֽטֶר שֶֽׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּ֒כָרִים לַיהוָֹה: וְכָל־פֶּֽטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶֽיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְ֒ךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּ֒חֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם מִבְּֽ֒כֹר אָדָם וְעַד־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵֽחַ לַֽיהוָֹה כָּל־פֶּֽטֶר רֶֽחֶם הַזְּ֒כָרִים וְכָל־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְ֒כָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָֽיִם:
מה טובו
מַה־טֹּֽבוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּ֒נֹתֶֽיךָ יִשְׂרָאֵל: וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּ֒ךָ אָבוֹא בֵיתֶֽךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל־קָדְשְׁ֒ךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ: יְהֹוָה אָהַֽבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶֽךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ: וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָֽעָה אֶבְרְ֒כָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשִׂי: וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב־חַסְדֶּֽךָ עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ:
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל, אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי, מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי, יְהֹוָה לִי וְלֹא אִירָא:
יגדל
This hymn, written by Daniel ben Yehuda, who was a Dayan in Rome about 1300, is based on Maimonides’ 13 principles of Judaism. According to Maimonides, failure to believe in a single one of these principles places one outside the pale of Judaism.
פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה. מיוחס לר' דניאל בן יהודה הרומי
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
1) the existence of God
מציאות השם
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח, נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
2) God is One
אחדות השם
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ:
3) God is incorporeal
שאינו גוף
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
4) God is Eternal
קדמות השם
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
קַדְמוֹן לְכָל־דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
5) God alone must be worshipped
שרק אותו ראוי לעבוד
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.10 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל־נוֹצָר, יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
6) Truth of Divine Prophecy
נבואה
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.12 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
7) Moses was the greatest of all prophets
נבואת משה אמיתית
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.14 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד, נָבִיא וּמַבִּיט אֶת־תְּמוּנָתוֹ:
8) Divine revelation of the תּוֹרָה
תורה מן השמים
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.16 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל, עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
9) The תּוֹרָה is immutable
נצחיות התורה
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.18 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
10) God knows the acts and thoughts of man
השגחה
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.20 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ, מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ:
11) Divine reward and punishment
שכר ועונש
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.22 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ, נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
12) Belief in the coming of the Messiah
ביאת המשיח
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.24 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
13) Divine resurrection of the dead
תחיית המתים
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal.26 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
ברכות השחר
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּֽׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי גּוֹי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי עָֽבֶד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי אִשָּׁה:
(A woman says: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשַֽׂנִי כִּרְצוֹנוֹ:)
Source of the note in this line
A woman says:
נשים אומרות:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Morning Blessings.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם זוֹקֵף כְּפוּפִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם רוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי כָּל־צָרְכִּי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָֽבֶר:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּֽחַ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתַּרְגִּילֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבְּ֒קֵֽנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, וְאַל תְּבִיאֵֽנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֹן וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן וְאַל יִשְׁלֹט בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע וְהַרְחִיקֵֽנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וְדַבְּ֒קֵֽנוּ בְּיֵֽצֶר הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוֹף אֶת־יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד־לָךְ וּתְנֵֽנוּ הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאֵֽינוּ וְתִגְמְ֒לֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵֽנִי הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּֽגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּֽעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית:
עקדה
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ וּפָקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁ֒מֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם וּזְכָר לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֶת־הַבְּ֒רִית וְאֶת־הַחֶֽסֶד וְאֶת־הַשְּׁ֒בוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה וְאֶת־הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
וַיְהִי אַחַר הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְ֒ךָ אֲשֶׁר־אָהַֽבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּֽקָם וַיֵּֽלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִֽים: בַּיּוֹם הַשְּׁ֒לִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְ֒כָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשֽׁוּבָה אֲלֵיכֶם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּֽשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּֽאמֶר אָבִי וַיֹּֽאמֶר הִנֶּֽנִּי בְנִי וַיֹּֽאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָֽה: וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיָּבֹֽאוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּֽחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ מִמַּֽעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה מִן־הַשָּׁמַֽיִם וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּֽאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְ֒ךָ אֶל־הַנַּֽעַר וְאַל־תַּֽעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְ֒ךָ מִמֶּֽנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַֽיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּ֒בַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַֽיִל וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה תַּֽחַת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל־אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָֽיִם: וַיֹּֽאמֶר בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי נְאֻם־יְהֹוָה כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶֽךָ: כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְ֒ךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְ֒בֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַֽׁעַר אֹיְ֒בָיו: וְהִתְבָּרְ֒כוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ עֵֽקֶב אֲשֶׁר שָׁמַֽעְתָּ בְּקֹלִי: וַיָּֽשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו וַיָּקֻֽמוּ וַיֵּלְ֒כוּ יַחְדָּו אֶל־בְּאֵר שָֽׁבַע וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָֽׁבַע:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּזְכֹּר לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו מִבֶּן יְחִידוֹ וְרָצָה לִשְׁחֹט אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת־כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ וְיָגֹֽלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וְתִכָּנֵס אִתָּֽנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶֽךָ וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּ֒ךָ מֵעַמְּ֒ךָ וּמֵעִירְ֒ךָ וּמֵאַרְצְ֒ךָ וּמִנַּחֲלָתֶֽךָ וְקַיֶּם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר:
עול מלכות שמים
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַֽיִם בְּסֵֽתֶר וּבַגָּלוּי וּמוֹדֶה עַל־הָאֱמֶת וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, מָה אָֽנוּ מֶה חַיֵּֽינוּ מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵֽינוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל כִּי רוֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּ֒הֵמָה אָֽיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל:
אֲבָל אֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, זֶֽרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶֽךָ שֶׁמֵּאַהֲבָתְ֒ךָ שֶׁאָהַֽבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְ֒ךָ שֶׁשָּׂמַֽחְתָּ בּוֹ קָרָֽאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן:
לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָֽתֶת־שֶֽׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶֽךָ: אַשְׁרֵֽינוּ מַה־טּוֹב חֶלְקֵֽנוּ וּמַה־נָּעִים גּוֹרָלֵֽנוּ וּמַה־יָּפָה יְרֻשָּׁתֵֽנוּ: אַשְׁרֵֽינוּ שֶׁאֲנַֽחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְאוֹמְ֒רִים פַּעֲמַֽיִם בְּכָל־יוֹם:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
The following line is to be said silently
ויאמר בלחש:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Sovereignty of Heaven.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְ֒ךָ וּבְכָל־נַפְשְׁ֒ךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּ֒ךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּ֒ךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּ֒ךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, קַדֵּשׁ אֶת־שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶֽךָ וְקַדֵּשׁ אֶת־שִׁמְךָ בְּעֹלָמֶֽךָ, וּבִישׁוּעָתְ֒ךָ תָּרוּם וְתַגְבִּֽיהַּ קַרְנֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ אֶת־שִׁמְךָ בָּרַבִּים:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶֽיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל־בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּ֒ךָ לְכֹל מַמְלְ֒כוֹת הָאָֽרֶץ. אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּם. וּמִי בְּכָל־מַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ וְקַיֶּם־לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּ֒צִי אֶתְכֶם כִּֽי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבֽוּתֵיכֶם לְעֵֽינֵיכֶם אָמַר יְהֹוָֽה:
קרבנות
The Talmud (Maseches Menachos 110a) states: Rabbi Isaac asked, “Why does it say (Leviticus 6:18; 7:1) This is the law of the sin-offering, this is the law of the guilt-offering? To teach us that when one studies the law of the sin-offering, it is considered as though he had actually brought it on the Altar, and when one studies the law of the guilt-offering, it is as though he actually brought it on the Altar.” Rather than merely recite the following portions, study them and attempt to learn about the laws and significance of the various sacrifices.
אמרו חכמים (מנחות קי.): מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם. כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם. ולכן אין די באמירת הפסוקים לבד אלא יתבונן בטעמי הקרבנות ובדיניהם כפי השגתו.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Kiyor.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִֽׂיתָ כִּיּוֹר נְחֽשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֽשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין־אֹֽהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּֽחַ וְנָתַתָּ שָֽׁמָּה מָֽיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּֽנּוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם: בְּבֹאָם אֶל־אֹֽהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ־מַֽיִם וְלֹא יָמֻֽתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻֽתוּ וְהָיְ֒תָה לָהֶם חָק־עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:
The following Scripture section describes the removal of the ashes which had accumulated on the Altar from the daily burnt-offering of the previous afternoon. This removal was performed prior to the daily morning burnt-offering. The passage below also describes the ritual of maintaining the wood pyres which were always burning on the Altar.
תרומת הדשן קודמת לכל עבודות לפיכך יאמר פרשת תרומת הדשן קודם פרשת התמיד. ואומרה אף שלא האיר היום.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Terumat HaDeshen.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְ֒דָה עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ כָּל־הַלַּֽיְלָה עַד־הַבֹּֽקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּֽחַ תּוּקַד בּוֹ: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְ֒סֵי־בַד יִלְבַּשׁ עַל־בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת־הַדֶּֽשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ וְשָׂמוֹ אֵֽצֶל הַמִּזְבֵּֽחַ: וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת־הַדֶּֽשֶׁן אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקוֹם טָהוֹר: וְהָאֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ תּֽוּקַד־בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶֽיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁ֒לָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ לֹא תִכְבֶּה:
The Tamid-offerings, two daily offerings of one lamb at a time, were offered once in the morning and once in the afternoon. The former was the first public-offering brought on the Altar each day. And the latter terminated the day’s offerings. These animals were purchased from the annual half-shekel gifts of the people and were offered on behalf of the entire Jewish People. Before reading this passage we offer a brief prayer.
אומרים פרשת התמיד. ואם אי אפשר לאומרה בצבור יכול לאומרה בביתו ולחזור לקרותה עם הצבור. ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה (טור). יש מי שמצריך לעמוד בשעת אמירת הקרבנות, דהקרבת קרבן אינו אלא בעמידה (מגן אברהם).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Terumat HaDeshen.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
Some do not say the following prayer on Sabbath and Yom Tov.
יש שאין אומרים 'יהי רצון' בשבת ויום טוב
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Korban HaTamid.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּ֒רַחֵם עָלֵֽינוּ וְתִמְחָל לָֽנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵֽינוּ וּתְכַפֶּר לָֽנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ וְתִסְלַח לָֽנוּ עַל־כָּל פְּשָׁעֵֽינוּ וְשֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּ֒כַפֵּר בַּעֲדֵֽנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵֽיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְ֒רוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִֽיבוּ לַיהוָֹה כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַֽיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד: אֶת־הַכֶּֽבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּֽקֶר וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם: וַֽעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹֽלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶֽׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין: עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּֽדֶשׁ הַסֵּךְ נֶֽסֶךְ שֵׁכָר לַיהוָֹה: וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם כְּמִנְחַת הַבֹּֽקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַיהוָֹה:
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְזָרְ֒קוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתְּ֒הֵא אֲמִירָה זוּ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל־משֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּ֒נָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִֽׂיתָ אֹתָהּ קְטֹֽרֶת רֹֽקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵֽחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹֽדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּֽנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּֽנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹֽהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָֽׁמָּה קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר:
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָֽעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהֹוָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּ֒טֹֽרֶת כֵּיצַד שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה לְכָל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה, וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן הַחֶלְבְּ֒נָה וְהַלְּ֒בוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל־סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּ֒טָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָּה הִיא בָֽאָה כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָּה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּ֒נֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק מִפְּ֒נֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּ֒שָׂמִים, פִּטְּ֒מָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ לֹא שָׁמַֽעְנוּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּ֒לָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
תַּנְיָא בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְ֒תָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין: וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְ֒טוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּ֒נֵי רֵיחָהּ וְלָֽמָּה אֵין מְעָרְ֒בִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּ֒נֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְ֒רָה כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ לֹא־תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:
ג"פ:
ג"פ:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Ketoret.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגַּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: ג"פ: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: ג"פ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
Source of the notes in this line
ג"פ:
ג"פ:
ג"פ:
ג"פ:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Ketoret.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אַתָּה סֵֽתֶר לִי מִצַּר תִּצְּ֒רֵֽנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְ֒בֵֽנִי סֶֽלָה: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת:
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵֽדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁ֒מָא דִגְמָרָא וְאַלִּבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל, מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶֽמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קֽוֹדֶם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּ֒נִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּ֒נִימִי קֽוֹדֶם לְהַטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וְהַטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קֽוֹדֶם לְהַטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וְהַטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לִקְטֹֽרֶת, וּקְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְ֒מִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁ֒לָמִים, עָלֶֽיהָ הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם:
אָנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְ֒ךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: קַבֵּל רִנַּת עַמְּ֒ךָ שַׂגְּ֒בֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: נָא גִבּוֹר דּוֹרְ֒שֵׁי יִחוּדְ֒ךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: בָּרְ֒כֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְ֒ךָ תָּמִיד גָּמְלֵם: חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְ֒ךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּ֒ךָ פְּנֵה, זוֹכְ֒רֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵֽינוּ חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטֵל הַתָּמִיד וְאֵין לָֽנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַֽרְתָּ וּנְשַׁלְּ֒מָה פָרִים שְׂפָתֵֽינוּ. לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיְּ֒הֵא שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַֽדְנוּ עַל־מַעֲמָדוֹ:
On רֹאשׁ חֹדֶשׁ add:
בראש חודש מוסיפים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Order of the Temple Service.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִֽיבוּ עֹלָה לַיהוָֹה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַֽיִם וְאַֽיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לָאַֽיִל הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַֽיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ יָֽיִן זֹאת עֹלַת חֹֽדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָֹה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ:
The following sequence of Mishnayos and the selection from Sifra “Rabbi Yishmael Says,” were inserted after the Scriptural selections dealing with daily-offerings in order to give every Jew the opportunity to study/recite daily, the minimum of selections from Scripture, Mishnah, and Talmud. Even though Sifra is not actually a Talmudic tractate, it is a Tanaitic expansion of Mishnah. (See Shulchan Aruch, Orach Chaim 50:1).
קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא. דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא (שו"ע או"ח נ, א).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
Mishnah 1
משנה א
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת: שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב:
Mishnah 2
משנה ב
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת: שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן אִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב אֵֽלּוּ וָאֵֽלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּֽשֶׁן:
Mishnah 3
משנה ג
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד אֵֽלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, כֵּיצַד עָלָה בַכֶּֽבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא לוֹ לְקֶֽרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּ֒לָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד חֲצוֹת:
Mishnah 4
משנה ד
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הָעוֹלָה קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּֽוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים:
metzora,
משנה ה
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת, אֵֽלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת אֲשַׁם גְּזֵלוֹת אֲשַׁם מְעִילוֹת אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה אֲשַׁם נָזִיר אֲשַׁם מְצוֹרָע אָשָׁם תָּלוּי, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּ֒לָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד חֲצוֹת:
Mishnah 6
משנה ו
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל־מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל־הָעִיר לְכָל־אָדָם בְּכָל־מַאֲכָל לְיוֹם וָלַֽיְלָה עַד־חֲצוֹת, הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
Mishnah 7
משנה ז
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר לְכָל אָדָם בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד: הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם:
Mishnah 8
משנה ח
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Laws of Sacrifices.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַבְּ֒כוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּֽסַח קָדָשִׁים קַלִּים שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶֽגֶד הַיְסוֹד, שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן הַבְּ֒כוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר בְּכָל מַאֲכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד: הַפֶּֽסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּֽיְלָה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרָֽשֶׁת:
מִקַּל וָחֹֽמֶר.
וּמִגְּ֒זֵרָה שָׁוָה.
מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁ֒נֵי כְתוּבִים.
מִכְּ֒לָל וּפְרָט.
וּמִפְּ֒רָט וּכְלָל.
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּ֒רָט.
מִכְּ֒לָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּ֒רָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
כָּל־דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּ֒לָל לְלַמֵּד לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּ֒לָל כֻּלּוֹ יָצָא.
כָּל־דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר.
כָּל־דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.
כָּל־דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶֽנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.
דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.
וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת־זֶה עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁ֒לִישִׁי וְיַכְרִֽיעַ בֵּינֵיהֶם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
קַדִּישׁ is not the name generally given to this prayer in the Talmud. It is referred to there as “May His great Name...”, because the congregational response beginning with these words is the heart of this prayer. Only in one minor tractate, (Maseches Soferim 16, 19, and 21) is it referred to as קַדִּישׁ. Composed primarily in Aramaic, the language spoken and understood by most Jews in the Second Temple period (See Tosafos to Maseches Berachos 3a), nevertheless, several Hebrew phrases, which were familiar even to the unschooled, were also incorporated in the prayer. This particular form of קַדִּישׁ d’Rabanan, is so named because of the insertion of the paragraph which begins with the words “Upon Israel and upon our Sages, etc.” This קַדִּישׁ is recited following the study of Talmud or Midrash and invokes God’s blessings on the Sages of Jewry, the transmitters of the Oral תּוֹרָה.
מה שאנו אומרין הקדיש בלשון תרגום, יש אומרים מפני המלאכים שלא יתקנאו בנו שאנו משבחים שבח נאה כזה ואם יבינו המלאכים זה יקטרגו עלינו, על כן אומרים אותו בלשון שלא יבינו, שאינן מכירין ארמית. ויש מפרשים הטעם לפי שהיו רגילין לומר אותו אחר הדרשה והיו שם עמי הארץ שאינן מכירין אלא ארמית שהוא לשונם לכן נהגו לאומרו בלשון שהכל מבינין בו (ע"פ טור או"ח נו)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Kaddish DeRabbanan.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Kaddish DeRabbanan.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְ֒קִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Korbanot, Kaddish DeRabbanan.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מזמור שיר
Psalm 30, once used to inaugurate the Holy Temple, is used today to inaugurate our daily prayers, for the synagogue is a “Holy Temple in miniature” and our prayers take the place of the sacrifices. It is both a prayer for success and a declaration of thanksgiving.
מזמור זה אמרו שלמה בשעה שהכניס הארון לבית קודש הקודשים, ולא נענה עד שהזכיר זכות דוד. ולפי שכל פסוקי דזמרה הם פסוקי דוד המלך, לפיכך הקדימו מקודם מזמור זה שבו נגלה צדקתו (ערוה"ש נ, ד)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Introductory Psalm.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּֽיִת לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ יְהֹוָה כִּי דִלִּיתָֽנִי וְלֹא־שִׂמַּֽחְתָּ אֹיְ֒בַי לִי: יְהֹוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי: יְהֹוָה הֶעֱלִֽיתָ מִן־שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַֽנִי מִיָּרְ֒דִי־בוֹר: זַמְּ֒רוּ לַיהוָֹה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵֽכֶר קָדְשׁוֹ: כִּי רֶֽגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶֽרֶב יָלִין בֶּֽכִי וְלַבֹּֽקֶר רִנָּה: וַאֲנִי אָמַֽרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמּוֹט לְעוֹלָם: יְהֹוָה בִּרְצוֹנְ֒ךָ הֶעֱמַֽדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּֽרְתָּ פָנֶֽיךָ הָיִֽיתִי נִבְהָל: אֵלֶֽיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן: מַה־בֶּֽצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָֽׁחַת הֲיוֹדְ֒ךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּֽךָ: שְׁמַע יְהֹוָה וְחָנֵּֽנִי יְהֹוָה הֱיֵה־עֹזֵר לִי: הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּ֒אַזְּ֒רֵֽנִי שִׂמְחָה: לְמַֽעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ:
קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Mourner's Kaddish.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Mourner's Kaddish.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
ברוך שאמר
Baruch She’amar should be recited melodiously and pleasantly, for it is a beautiful and cherished song. Sefer Heichalot states that it contains eighty-seven words; its mnemonic is “His head is finest gold” (Tur, Orach Chayim 51).
ברוך שאמר צריך לאומרו בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד. וכתב בספר היכלות שיש בו פ"ז תיבות וסי' ראשו כתם פז (טור או"ח נא)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Barukh She'amar.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל־הָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל־הַבְּ֒רִיּוֹת. בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶֽצַח. בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל. בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן הַמְ֒הֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּֽךָ. נְהַלֶּלְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְ֒ךָ מַלְכֵּֽנוּ אֱלֹהֵֽינוּ. יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים. מֶֽלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי־עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת:
הודו
הוֹדוּ לַיהוָֹה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו: שִֽׁירוּ לוֹ זַמְּ֒רוּ־לוֹ שִֽׂיחוּ בְּכָל־נִפְלְ֒אוֹתָיו: הִתְהַלְּ֒לוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהֹוָה: דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ בַּקְּ֒שׁוּ פָנָיו תָּמִיד: זִכְרוּ נִפְלְ֒אֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְ֒תָיו וּמִשְׁפְּ֒טֵי־פִֽיהוּ: זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו: הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּכָל־הָאָֽרֶץ מִשְׁפָּטָיו: זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶֽרֶץ־כְּנָעַן חֶֽבֶל נַחֲלַתְכֶם: בִּהְיוֹתְ֒כֶם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ: וַיִּתְהַלְּ֒כוּ מִגּוֹי אֶל־גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל־עַם אַחֵר: לֹא־הִנִּֽיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּֽוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: אַל־תִּגְּ֒עוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ: שִֽׁירוּ לַיהוָֹה כָּל־הָאָֽרֶץ בַּשְּׂ֒רוּ מִיּוֹם־אֶל־יוֹם יְשׁוּעָתוֹ: סַפְּ֒רוּ בַגּוֹיִם אֶת־כְּבוֹדוֹ בְּכָל־הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: כִּי גָדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְנוֹרָא הוּא עַל־כָּל־אֱלֹהִים: כִּי כָּל־אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהוָֹה שָׁמַֽיִם עָשָׂה:
הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ: הָבוּ לַיהוָֹה מִשְׁפְּ֒חוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהוָֹה כָּבוֹד וָעֹז: הָבוּ לַיהוָֹה כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹֽאוּ לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָֹה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ: חִֽילוּ מִלְּ֒פָנָיו כָּל־הָאָֽרֶץ אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ וְיֹאמְ֒רוּ בַגּוֹיִם יְהֹוָה מָלָךְ: יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ: אָז יְרַנְּ֒נוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כִּי־בָא לִשְׁפּוֹט אֶת־הָאָֽרֶץ: הוֹדוּ לַיהוָֹה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְ֒רוּ כָל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָֹה: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ:
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: אַתָּה יְהֹוָה לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי חַסְדְּ֒ךָ וַאֲמִתְּ֒ךָ תָּמִיד יִצְּ֒רֽוּנִי: זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁ֒חָקִים: נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶֽׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים: אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים: לַיהוָֹה הַיְשׁוּעָה עַל־עַמְּ֒ךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
הוֹשִֽׁיעָה אֶת־עַמֶּֽךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶֽךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂ֒אֵם עַד־הָעוֹלָם: נַפְשֵֽׁנוּ חִכְּ֒תָה לַיהוָֹה עֶזְרֵֽנוּ וּמָגִנֵּֽנוּ הוּא: כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ: יְהִי־חַסְדְּ֒ךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הַרְאֵֽנוּ יְהֹוָה חַסְדֶּֽךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּֽתֶּן־לָֽנוּ: קֽוּמָה עֶזְרָֽתָה לָּנוּ וּפְדֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ: אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם הַרְחֶב־פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: וַאֲנִי בְּחַסְדְּ֒ךָ בָטַֽחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ אָשִֽׁירָה לַיהוָֹה כִּי גָמַל עָלָי:
מזמור לתודה
Psalm 100 was recited in the Temple only on those days when thank-offerings were offered on the Altar. It is therefore omitted on Shabbos, on Yom Tov, on the day before Yom Kippur, on the day before Pesach, and also on the intermediate days of Pesach, when only obligatory-offerings were offered. Our Sages declare (Midrash Rabbah Tzav, 9) “In the future, even though all things on earth will be in such an ideal state that there will be no more cause for prayers and offerings, prayers of gratitude, and offerings of thanksgiving will nevertheless not cease.” Ordinarily, when a person is saved from a fatal illness, is released from captivity, or returns from a risky journey, he pronounces the special blessing Hagomeil. Our Sages, instituted psalm 100 in our daily prayers as an expression of thanks for the many unrecognized miracles God performs in our behalf every day.
מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה (ראה ויק"ר ט,ז). ואין אומרים מזמור לתודה בשבת ויו"ט, או בימי פסח שאין תודה קריבה בהם משום חמץ, ולא בערב פסח.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Mizmor Letoda.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִֽיעוּ לַיהוָֹה כָּל־הָאָֽרֶץ: עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה בְּשִׂמְחָה בֹּֽאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי־יְהֹוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָֽׂנוּ וְלוֹ (וְלֹא) אֲנַֽחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּֽאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הֽוֹדוּ לוֹ בָּרְ֒כוּ שְׁמוֹ: כִּי־טוֹב יְהֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד־דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
יהי כבוד
The eighteen verses of Yehi Chevod correspond to the eighteen blessings of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. They were therefore included in Pesukei DeZimra (Aruch HaShulchan, Orach Chayim 50:4).
שמונה עשר פסוקי יהי כבוד כנגד שמונה עשרה ברכות דשמונה עשרה. ולפיכך הכניסום בתוך פסוקי דזמרה. (ערוך השולחן, אורח חיים נ, ד)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Yehi Chevod.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶֽׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה: רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ: יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהֹוָה זִכְרְ֒ךָ לְדֹר־וָדֹר: יְהֹוָה בַּשָּׁמַֽיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַֽיִם וְתָגֵל הָאָֽרֶץ וְיֹאמְ֒רוּ בַגּוֹיִם יְהֹוָה מָלָךְ: יְהֹוָה מֶֽלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: יְהֹוָה מֶֽלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְ֒דוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ: יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם: עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּֽהִי הוּא־צִוָּה וַיַּעֲמֹד: כִּי בָחַר יְהֹוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ: כִּי־יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ: כִּי לֹא יִטּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:
אשרי
Rav S.R. Hirsch writes that the six concluding chapters of the Book of Psalms are the most important gift of David’s Divinely-inspired hymns that Israel treasures so greatly. These six psalms, 145-150, are an essential component of our daily prayers. Our Sages attach much significance to Psalm 145 in particular, and stated: “Whoever recites ‘A praise by David’ three times a day is assuredly worthy of a share in the world to come” (Maseches Berachos 4b). When recited in prayer this psalm is always introduced with two verses from other Psalms (84:5 and 144:15). These verses contain the word fortunate three times, an allusion to this psalm being recited three times a day. These verses are so closely identified with Psalm 145 that it is commonly referred to as אַשְׁרֵי (Fortunate).
צריך לכוין בתהלה לדוד דא"ר אלעזר כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג"פ מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ויותר יכוין בפסוק פותח את ידך, שעיקר מה שקבעוהו לומר בכל יום הוא בשביל אותו פסוק, שמזכיר בו שבחו של הקב"ה שמשגיח על בריותיו ומפרנסן. ונהגו לומר קודם לכן אשרי יושבי ביתך משום דילפינן מיניה שצריך אדם לישב שעה אחת קודם שיתפלל. ואחריו נהגו לומר ואנחנו נברך יה (טור, אורח חיים נ"א)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Ashrei.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אַשְׁרֵי יוֹשְׁ֒בֵי בֵיתֶֽךָ עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ וַאֲבָרְ֒כָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְ֒כֶֽךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ וְדִבְרֵי נִפְלְ֒אֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְ֒אֹתֶֽיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְ֒ךָ אֲסַפְּ֒רֶֽנָּה: זֵֽכֶר רַב־טוּבְ֒ךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְ֒ךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְ֒כֽוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְ֒ךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְ֒ךָ יְדַבֵּֽרוּ: לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְ֒ךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּ֒ךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְ֒לִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּ֒פוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְ֒אָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְ֒שָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְ֒לוּיָהּ:
תהילים קמו
הַלְ֒לוּיָהּ הַלְ֒לִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה: אֲהַלְלָה יְהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּ֒רָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: אַל־תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְ֒דוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל־יְהֹוָה אֱלֹהָיו: עֹשֶׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶֽחֶם לָרְ֒עֵבִים יְהֹוָה מַתִּיר אֲסוּרִים: יְהֹוָה פֹּקֵֽחַ עִוְרִים יְהֹוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהֹוָה אֹהֵב צַדִּיקִים: יְהֹוָה שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶֽרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת: יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְ֒לוּיָהּ:
תהילים קמז
הַלְ֒לוּיָהּ כִּי־טוֹב זַמְּ֒רָה אֱלֹהֵֽינוּ, כִּי־נָעִים נָאוָה תְהִלָּה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַֽםִ יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: הָרוֹפֵא לִשְׁבֽוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּ֒בוֹתָם: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא: גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ וְרַב־כֹּֽחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר: מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהֹוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי־אָֽרֶץ: עֱנוּ לַיהוָֹה בְּתוֹדָה זַמְּ֒רוּ לֵאלֹהֵֽינוּ בְכִנּוֹר: הַמְכַסֶּה שָׁמַֽיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָֽרֶץ מָטָר הַמַּצְמִֽיחַ הָרִים חָצִיר: נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָֽאוּ: לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: רוֹצֶה יְהֹוָה אֶת־יְרֵאָיו אֶת־הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: שַׁבְּ֒חִי יְרוּשָׁלַֽםִ אֶת יְהֹוָה הַלְ֒לִי אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן: כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָֽיִךְ בֵּרַךְ בָּנַֽיִךְ בְּקִרְבֵּךְ: הַשָּׂם־גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵֽלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ: הַשֹּׁלֵֽחַ אִמְרָתוֹ אָֽרֶץ עַד־מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ: הַנֹּתֵן שֶֽׁלֶג כַּצָּֽמֶר כְּפוֹר כָּאֵֽפֶר יְפַזֵּר: מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּ֒לוּ־מָֽיִם: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל: לֹא עָֽשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל־יְדָעוּם הַלְ֒לוּיָהּ:
תהילים קמח
הַלְ֒לוּיָהּ הַלְ֒לוּ אֶת־יְהֹוָה מִן הַשָּׁמַֽיִם הַלְ֒לֽוּהוּ בַּמְּ֒רוֹמִים: הַלְ֒לֽוּהוּ כָּל־מַלְאָכָיו הַלְ֒לֽוּהוּ כָּל־צְבָאָיו: הַלְ֒לֽוּהוּ שֶֽׁמֶשׁ וְיָרֵֽחַ הַלְ֒לֽוּהוּ כָּל־כּֽוֹכְ֒בֵי אוֹר: הַלְ֒לֽוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָֽיִם וְהַמַּֽיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָֽיִם: יְהַלְ֒לוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָֽאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק־נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר: הַלְ֒לוּ אֶת־יְהֹוָה מִן־הָאָֽרֶץ תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת: אֵשׁ וּבָרָד שֶֽׁלֶג וְקִיטוֹר רֽוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ: הֶהָרִים וְכָל־גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים: הַחַיָּה וְכָל־בְּהֵמָה רֶֽמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף: מַלְכֵי־אֶֽרֶץ וְכָל־לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל־שֹׁפְטֵי אָֽרֶץ: בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם־נְעָרִים: יְהַלְ֒לוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם: וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְ֒לוּיָהּ:
תהילים קמט
הַלְ֒לוּיָהּ שִֽׁירוּ לַיהוָֹה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי־צִיּוֹן יָגִֽילוּ בְמַלְכָּם: יְהַלְ֒לוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּ֒רוּ־לוֹ: כִּי־רוֹצֶה יְהֹוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם: רוֹמְ֒מוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶֽרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם: לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים: לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל: לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל־חֲסִידָיו הַלְ֒לוּיָהּ:
תהילים קנ
הַלְ֒לוּיָהּ הַֽלְ֒לוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְ֒לֽוּהוּ בִּרְקִֽיעַ עֻזּוֹ: הַלְ֒לֽוּהוּ בִּגְבוּרֹתָיו הַלְ֒לֽוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְ֒לֽוּהוּ בְּתֵֽקַע שׁוֹפָר הַלְ֒לֽוּהוּ בְּנֵֽבֶל וְכִנּוֹר: הַלְ֒לֽוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְ֒לֽוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְ֒לֽוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָֽׁמַע הַלְ֒לֽוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּ֒שָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְ֒לוּיָהּ: כֹּל הַנְּ֒שָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְ֒לוּיָהּ:
ברוך ה׳
The following selected verses from Psalms mark the close of the individual books of Psalms. Eitz Yoseif notes that these verses may constitute a sort of blessing marking the close of the Pesukei Dezimrah.
קבעו פסוקים אלו אחר כל הנשמה משום שאלו הכתובים מצינו אותם כתובים בסוף ספרי תהלים. לכן תקנו לאמרם בהשלמת פסוקי דזמרה (א"ר סי' נ"א)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Closing Verses.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
ויברך דוד
The following selections are additions to the Pesukei Dezimrah. The custom of reciting them is mentioned as early as the Gaonic era, specifically by Rav Amram Gaon. The first four verses (1 Chronicles 29:10-13) relate David’s blessing to God, when he presented the gold, silver, and jewels he amassed for the construction of the Holy Temple. It was a day of great rejoicing as, following David’s example, the leaders and princes also presented generous gifts for the construction of the Temple. These verses were incorporated into our daily prayers because they speak so eloquently of God’s majesty, and of the Divine providence which is the source of the power, riches, might, and honor of all human beings.
הטעם שנהגו לומר ויברך דוד ושירת הים לפי שכל אותם חמשה עשר לשונות של שבח הסדורין בברכת ישתבח דורש במכלתין מתוך שירת הים ומתוך פסוקים של ויברך דוד (אבודרהם).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Vayevarech David.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
During Vayevarech David, stand until and including the words Atah hu Hashem ha’Elohim.
בויברך דויד יעמוד עד שיאמר אתה הוא ה' האלהים ועד בכלל
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Vayevarech David.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיְבָֽרֶךְ דָּוִיד אֶת־יְהֹוָה לְעֵינֵי כָּל־הַקָּהָל וַיֹּֽאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִֽינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם: לְךָ יְהֹוָה הַגְּ֒דֻלָּה וְהַגְּ֒בוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: וְהָעֽשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּ֒פָנֶֽיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְ֒ךָ כֹּֽחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְ֒ךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל: וְעַתָּה אֱלֹהֵֽינוּ מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּֽךָ:
אתה הוא
אַתָּה־הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּֽךָ, אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַֽיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם וְכָל־צְבָאָם, הָאָֽרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר עָלֶֽיהָ הַיַּמִּים וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַֽיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַֽרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַֽׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם: וּמָצָֽאתָ אֶת־לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶֽיךָ
וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּ֒רִית לָתֵת אֶת־אֶרֶץ הַכְּ֒נַֽעֲנִי הַחִתִּי הָֽאֱמֹרִי וְהַפְּ֒רִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ. וַתָּקֶם אֶת־דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָֽתָּה. וַתֵּרֶא אֶת־עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת־זַֽעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל־יַם־סֽוּף. וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹֽפְ֒תִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל־עֲבָדָיו וּבְכָל־עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם. וַתַּֽעַשׂ־לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּֽה. וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּֽעַבְרוּ בְתוֹךְ־הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. וְֽאֶת־רֹדְ֒פֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּֽים.
אז ישיר
In Temple times Shiras Hayam, the Song of the Sea, was sung by the Levites when the daily afternoon sacrifice was offered.Minchah on Shabbos. After the destruction, the Jews of the Holy Land continued the tradition, reciting the Shira at the end of the Pesukei Dezimrah. The custom spread to Italy and from there to other Jewish communities. This daily recital is mentioned by Rav Saadya Gaon but not as an obligatory part of the service. Rambam calls it a “custom.” Subsequently adopted by all communities, reciting the Shira became an integral part of our daily prayers. Some hold that the Shira should be chanted aloud while standing. It should be sung with joy as at the time of the Exodus. “Sheloh” writes that reciting the Shira atones for sin, so that if one wishes to repent a serious sin, he should recite the Shira every day with great fervor. The Zohar says, “If one recites this song with elation and joy, he will be worthy to sing it in the next world. He will also be worthy to sing it when he greets the Messiah.”
תקנו לומר וישע ה' ביום ההוא ושירת הים והוא זכר ליציאת מצרים. וכופלין פסוק ה' ימלוך לעולם ועד מפני שהוא סוף השירה (אבודרהם). כל האומר שירת הים בשמחה ובעצמו שיער כאלו הוא ניצול מהים ופרעה וחילו הם נטבעו ואמר שירה מכפרים לו עונותיו (צפורן שמיר)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Az Yashir.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיּֽוֹשַׁע יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָֽיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַֽיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּ֒דֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּמִצְרַֽיִם וַיִּירְ֒אוּ הָעָם אֶת יְהֹוָה וַיַּאֲמִֽינוּ בַּיהוָֹה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ:
אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָֹה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִֽׁירָה לַיהוָֹה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְ֒בוֹ רָמָה בַיָּם: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵֽהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְ֒מֶֽנְהוּ: יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמוֹ: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּ֒עוּ בְיַם־סוּף: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻֽמוּ יָרְ֒דוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אָֽבֶן: יְמִינְ֒ךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּֽחַ יְמִֽינְ֒ךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב: וּבְרֹב גְּאוֹנְ֒ךָ תַּהֲרֹס קָמֶֽיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְ֒ךָ יֹֽאכְ֒לֵמוֹ כַּקַּשׁ: וּבְרֽוּחַ אַפֶּֽיךָ נֶֽעֶרְמוּ מַֽיִם נִצְּ֒בוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְ֒לִים קָפְ֒אוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם: אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵֽמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵֽׁמוֹ יָדִי: נָשַֽׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּֽמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶֽרֶת בְּמַֽיִם אַדִּירִים: מִי־כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה־פֶֽלֶא: נָטִֽיתָ יְמִינְ֒ךָ תִּבְלָעֵֽמוֹ אָֽרֶץ: נָחִֽיתָ בְחַסְדְּ֒ךָ עַם־זוּ גָּאָֽלְתָּ נֵהַֽלְתָּ בְעָזְּ֒ךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶֽׁךָ: שָֽׁמְ֒עוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁ֒בֵי פְּלָֽשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹֽאחֲזֵֽמוֹ רָֽעַד נָמֹֽגוּ כֹּל ישְׁ֒בֵי כְנָֽעַן: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּ֒מוּ כָּאָֽבֶן עַד־יַֽעֲבֹר עַמְּ֒ךָ יְהֹוָה עַד־יַֽעֲבֹר עַם־זוּ קָנִֽיתָ: תְּבִאֵֽמוֹ וְתִטָּעֵֽמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְ֒ךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּ֒ךָ פָּעַֽלְתָּ יְהֹוָה מִקְּ֒דָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְ֒נוּ יָדֶֽיךָ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא: כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּֽשֶׁב יְהֹוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְ֒כוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּֽם: כִּי לַיהוָֹה הַמְּ֒לוּכָה וּמשֵׁל בַּגּוֹיִם: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְ֒תָה לַיהוָֹה הַמְּ֒לוּכָה: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל־כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
ישתבח
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה. עֹז וּמֶמְשָׁלָה. נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה. תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת. קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה. מֶֽלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.
תהילים קל
During the Ten Days of Penitence add:
בעשרת ימי תשובה מוסיפין:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Psalm 130.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִֽיךָ יְהֹוָה: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶֽינָה אָזְנֶֽיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם־עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי־עִמְּ֒ךָ הַסְּ֒לִיחָה לְמַֽעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָֽלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְ֒רִים לַבֹּֽקֶר שֹׁמְ֒רִים לַבֹּֽקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה כִּי־עִם־יְהֹוָה הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:
חצי קדיש
The Half-קַדִּישׁ is recited by the Chazzan. Here, as elsewhere in the Liturgy, the Half-קַדִּישׁ marks the end of a distinct section of the prayers, in this case, the Pesukei Dezimrah. It is called the Half-קַדִּישׁ, the final three verses of the complete קַדִּישׁ having been omitted.
ואומר החזן חצי קדיש:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Half Kaddish.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Half Kaddish.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
ברכות קריאת שמע
The widespread custom throughout Jewish communities is to say Barchu before the blessings of שְׁמַע. It is not said with fewer than ten, since a declaration of sanctity requires ten (Abudarham).
המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל לומר ברכו לפני פריסת שמע. ואין לאומרו בפחות מעשרה שכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה (אבודרהם).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Barchu.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
The Chazzan says:
ואומר שליח צבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Barchu.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:
The Congregation responds and the Chazzan repeats:
ועונין הקהל:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Barchu.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
אין להפסיק כלל בין ברכו ליוצר אור אפילו לדבר מצוה (לבוש).
אין להפסיק כלל בין ברכו ליוצר אור אפילו לדבר מצוה (לבוש).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Barchu.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֽשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל:
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ | יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְ֒אָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶֽךָ: הַמֶּֽלֶךְ הַמְ֒רוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְ֒שֻׁבָּח וְהַמְ֒פֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם: אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ: אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה: טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ: פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים רוֹמְ֒מֵי שַׁדַּי תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ: תִּתְבָּרַךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עַל־שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ וְעַל־מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה:
תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְ֒תִים. וַאֲשֶׁר מְשָׁרְ֒תָיו כֻּלָּם עוֹמְ֒דִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים. וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְ֒חִים אֶת־פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. וּמְבָרְ֒כִים וּמְשַׁבְּ֒חִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים:
אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּ֒לִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְ֒נִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְ֒רָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשָׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים וְאוֹמְ֒רִים בְּיִרְאָה:
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת. מְלֹא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂ֒אִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּ֒חִים וְאוֹמְ֒רִים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לְמֶֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִרוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת: הַמְ֒חַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: כָּאָמוּר לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּֽוֹ: אוֹר חָדָשׁ עַל־צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּֽנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הַמְּ֒אוֹרוֹת:
אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַֽלְתָּ עָלֵֽינוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבָּטְ֒חוּ בְךָ וַתְּ֒לַמְּ֒דֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּֽנוּ וּתְלַמְּ֒דֵֽנוּ: אָבִֽינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְ֒רַחֵם רַחֵם עָלֵֽינוּ וְתֵן בְּלִבֵּֽנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹֽעַ לִלְמֹד וּלְ֒לַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבֵּק לִבֵּֽנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וְיַחֵד לְבָבֵֽנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶֽךָ: וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁ֒ךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָֽחְנוּ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְ֒חָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ: וַהֲבִיאֵֽנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ וְתוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְ֒מִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ: כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָֽתָּה וּבָֽנוּ בָחַֽרְתָּ מִכָּל־עַם וְלָשׁוֹן. וְקֵרַבְתָּֽנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה בֶּאֱמֶת לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
The following three words should be said when praying without a minyan:
יחיד אומר
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
The following two lines are to be said silently:
יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Shema.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְ֒ךָ וּבְכָל־נַפְשְׁ֒ךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּ֒ךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּ֒ךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּ֒ךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:
וְהָיָה אִם־שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְ֒עוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל֯־לְ֯בַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁ֒כֶם: וְנָתַתִּי מְטַר֯־אַ֯רְצְ֒כֶם בְּעִתּוֹ֯ י֯וֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ וְתִירשְׁ֒ךָ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב֯ בְּ֯שָׂדְ֒ךָ לִבְהֶמְתֶּֽךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ: הִשָּׁמְ֒רוּ לָכֶם פֶּן֯־יִ֯פְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים֯ אֲ֯חֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף־יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר֯ אֶ֯ת־הַשָּׁמַֽיִם וְלֹא֯־יִ֯הְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת֯־יְ֯בוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם֯ מְ֯הֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר֯ יְ֯הֹוָה נֹתֵן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם֯ אֶ֯ת־דְּבָרַי֯ אֵֽ֯לֶּה עַל֯־לְ֯בַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁ֒כֶם וּקְשַׁרְתֶּם֯ אֹ֯תָם לְאוֹת עַל֯־יֶ֯דְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם֯ אֹ֯תָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּ֒ךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְלֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְשָׁכְבְּ֒ךָ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַֽעַן֯ יִ֯רְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל־הָאָֽרֶץ:
וַֽיֹּאמֶר֯ יְ֯הֹוָה֯ אֶ֯ל־משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר֯ אֶ֯ל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְ֒דֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְ֒נוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף֯ פְּ֯תִיל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם֯ אֹ֯תוֹ וּזְכַרְתֶּם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹת֯ יְ֯הֹוָה וַעֲשִׂיתֶם֯ אֹ֯תָם וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר֯־אַ֯תֶּם זֹנִים֯ אַ֯חֲרֵיהֶם: לְמַֽעַן תִּזְכְּ֒רוּ וַעֲשִׂיתֶם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֲ֯שֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְכֶם֯ מֵ֯אֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים֯ אֲ֯נִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯:
יש לצרף
יש לצרף
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Shema.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֱלֹהֵיכֶם לאֱמֶת
אֱ֯מֶת
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Shema.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֱ֯מֶת:
כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהלים צב ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (ברכות יא:) ופירש"י שברכת אמת ויציב כלה על חסד שעשה עם אבותינו שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם.
כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהלים צב ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (ברכות יא:) ופירש"י שברכת אמת ויציב כלה על חסד שעשה עם אבותינו שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Blessing after Shema.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד: אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּֽנוּ צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּֽמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְ֒מֵי עוֹלָמִים, עַל אֲבוֹתֵֽינוּ וְעָלֵֽינוּ עַל בָּנֵֽינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵֽינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ:
עַל־הָרִאשׁוֹנִים וְעַל־הָאַחֲרוֹנִים דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר: אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. מַלְכֵּֽנוּ מֶֽלֶךְ אֲבוֹתֵֽינוּ. גּוֹאֲלֵֽנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ. יוֹצְ֒רֵֽנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵֽנוּ. פּוֹדֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶֽךָ. אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶֽךָ:
עֶזְרַת אֲבוֹתֵֽינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִֽׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר: בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶֽךָ וּמִשְׁפָּטֶֽיךָ וְצִדְקָתְ֒ךָ עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ: אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶֽיךָ וְתוֹרָתְ֒ךָ וּדְבָרְ֒ךָ יָשִׂים עַל־לִבּוֹ: אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּֽךָ וּמֶֽלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם: אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ: מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ: כָּל־בְּכוֹרֵיהֶם הָרָֽגְתָּ וּבְכוֹרְ֒ךָ גָּאָֽלְתָּ וְיַם־סוּף בָּקַֽעְתָּ וְזֵדִים טִבַּֽעְתָּ וִידִידִים הֶעֱבַֽרְתָּ וַיְכַסּוּ־מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָֽר: עַל־זֹאת שִׁבְּ֒חוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְ֒מוּ אֵל וְנָתְ֒נוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּֽיהַּ שְׁפָלִים מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים וְעוֹזֵר דַּלִּים וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּ֒עָם אֵלָיו:
תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְ֒רוּ כֻלָּם:
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּ֒חוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל־שְׂפַת הַיָּם יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִֽיכוּ וְאָמְ֒רוּ:
יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
צוּר יִשְׂרָאֵל קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, גֹּאֲלֵֽנוּ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גָּאַל יִשְׂרָאֵל:
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה
Fundamentals of Kuzari, (Metsudah Publications, 1979) pages 269, 271, 273. When reciting Shemoneh Esrei, you must adhere to these rules: 1. Before beginning the prayer, take three steps backwards and then return to your former position. Upon completing the prayer, take three steps backwards and return. 2. Keep your feet together. 3. Concentrate on the meaning of the words you are uttering. Remove all distracting thoughts and worries from your mind. 4. You may not interrupt Shemoneh Esrei by talking, not even by answering Amein. If you should hear Kedushah, קַדִּישׁ, or Barechu while saying the Shemoneh Esrei, you should remain silent and listen to the Chazzan’s words. 5. At the beginning and end of the first blessing, at the beginning and end of the blessing that begins: “We are thankful to You,” (page 133) and ends with “The Beneficent is Your Name,” (page 140) we half-kneel and bow in the following manner: At the word “Blessed,” bend your knees; at the word “You,” bend forward until the vertebrae of your spinal cord are loosened; at “Adonoy,” return to your upright position in keeping with the verse, “Adonoy straightens the bent” (Psalms 146:8). 6. Each individual recites Shemoneh Esrei in silence. Only the prayer leader, the Chazzan, ever recites it aloud, and then only after the entire congregation, himself included, has recited it silently.
המתפלל צריך שיכוין בליבו פירוש המילות שהוא מוציא בשפתיו. ואם אינו יכול לכוין פירוש המילות לכל הפחות צריך שיחשוב בשעת התפילה בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את לבו לאביו שבשמים. יכוין רגליו זה אצל זה כאילו אינן אלא אחת. ויזהר להתפלל בלחש. ולא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואינו פוסק אפילו לקדיש וקדושה וברכו (קיצשו"ע יח)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
During the Ten Days of Repentance:
בעשי"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
If you forgot to say this, and became aware of your omission before saying the blessing, you should recite it. If you have already said “Blessed are You Adonoy,” you must continue the prayers without saying “Remember.”
אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
If Mashiv haruach umorid hagashem was mistakenly omitted in winter and one remembers before completing the blessing Mechayeh hametim, say it where one remembers. If one remembers only after completing that blessing, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. If uncertain whether it was said, after thirty days the presumption is that the prayer was said correctly; within thirty days, the prayer must be repeated (Kitzur Shulchan Aruch 19).
טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Divine Might.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֵּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
During the Ten Days of Repentance:
בעשי"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Divine Might.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
If you forgot to say this, the same law applies as above concerning “Remember us for life.”
אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Divine Might.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
During the prayer leader’s repetition, Kedushah is said here:
בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Divine Might.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְ֒לֽוּךָ סֶּֽלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
During the Ten Days of Penitence:
בעשי"ת מסיים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Holiness of God.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
If one mistakenly concluded Ha’El hakadosh, but corrected it to HaMelech hakadosh within the brief interval called toch kedei dibbur, the obligation is fulfilled. Otherwise, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. The same applies if one is unsure what was said. During the rest of the year, one who said HaMelech hakadosh does not repeat the prayer.
אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Holiness of God.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
Congregation and prayer leader:
קהל וחזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
נְקַדֵּשׁ אֶת־שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. כַּכָּתוּב עַל־יַד נְבִיאֶֽךָ וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר:
Congregation and prayer leader:
קהל וחזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ:
Congregation and prayer leader:
קהל וחזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:
Congregation and prayer leader:
קהל וחזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְ֒לוּיָהּ:
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.13 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶֽךָ וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ: During the Ten Days of Penitence: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
Source of the note in this line
During the Ten Days of Penitence:
בעשי"ת מסיים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Kedushah.14 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה: חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּ֒ךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:
רְאֵה בְעָנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:
(On Fast Days, the Chazzan says “Answer us” and concludes, “Blessed are ... Who responds at times of trouble.”)
(בתענית ציבור אומר כאן הש"ץ
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Redemption.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
עֲנֵֽנוּ)
רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ
If you wish to pray for the recovery of a sick person, you may do so here.
מי שרוצה להתפלל על החולה יאמר כאן תחנה זו:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Healing.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַֽיִם, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה (פלוני/פלונית) בֶּן/בַּת (פלונית) בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן Say one עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּ֒עֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
If Tal umatar was forgotten and one remembers before beginning Teka, say it where one remembers. If Teka has already begun, say it in Shome’a tefillah. If one did not remember during Shome’a tefillah, say it between that blessing and Retzeh. If it was also forgotten there but one remembers before stepping back, return to Birkat HaShanim, begin Barech עָלֵינוּ and continue in order. If one has stepped back, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
אם שכח לומר טַל וּמָטָר ונזכר קודם שהתחיל תְּקַע אומרו במקום שנזכר. התחיל לומר תְּקַע יאמרנה בשׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. ואם לא נזכר בש"ת יאמרנה בין ש"ת לרְצֵה. שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ ויתפלל כסדר. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Prosperity.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְ֒טֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּ֒חִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּ֒ךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּ֒קֵֽנוּ בַּמִשְׁפָּט:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:
During the Ten Days of Penitence:
בעשי"ת יסיים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Justice.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:
If you mistakenly said, “King, Lover of righteousness and justice,” instead of “the King of Justice” and became aware of your mistake within the time it takes to utter the three word greeting (Sholom Aleichem Rebbe), you should immediately say “the King of Justice.” If you remembered after that interval, you may continue the Shemoneh Esrei since the word “King” was mentioned in the regular blessing.
בכל השנה אם אמר המלך המשפט יצא וא"צ לחזור. ובעשי"ת אם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט אם נזכר תוך כדי דבור אומר המלך המשפט. ואם לאחר כ"ד לא יאמר ואין מחזירין אותו.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Justice.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵד וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְ֒בִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:
עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְ֒רֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְ֒חִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְ֒ךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ כִּי לִישׁוּעָתְ֒ךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּ֒פָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:
רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
On regular weekdays continue, “And may our eyes”. On רֹאשׁ חֹדֶשׁ and on Chol HaMoed, the following prayer is added:
בראש חדש ובחול המועד אומרים זה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Temple Service.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ. וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ. וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ. וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ. לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם For רֹאשׁ חֹדֶשׁ: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה: For Passover: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה: For Sukkot: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
Source of the notes in this line
For רֹאשׁ חֹדֶשׁ:
לר"ח:
For Passover:
לפסח:
For Sukkot:
לסכות:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Temple Service.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
If Ya’aleh veyavo was forgotten and one remembers before saying Yihyu leratzon, return to Retzeh. Even if one remembers before beginning Modim, once the blessing HaMachazir Shechinato leTziyon is complete, begin again with Retzeh. If one remembers before concluding that blessing, say it there and finish with Vetechezenah eineinu. If one remembers only after Yihyu leratzon, return to the beginning of the שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון חוזר ומתחיל רצה. ואפלו אם נזכר קודם שהתחיל מודים כיון שסים ברכת המחזיר שכינתו לציון צריך להתחיל רצה. אך אם נזכר קודם ברכת המחזיר שכינתו לציון אומרו שם ומסים ותחזינה עינינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו' חוזר לראש התפלה.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Temple Service.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְ֒ךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
At the words, We are thankful, bend forward; at Adonoy return to an upright position.
כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נֽוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּ֒סוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּ֒קוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל נִפְלְ֒אוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּ֒כָל עֵת עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְ֒רַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:
When the prayer leader reaches Modim and bows, everyone bows and recites the short thanksgiving prayer that also begins with Modim. A servant does not thank a master and acknowledge ‘You are my master’ through an emissary; each person must accept the yoke of Heaven personally. Acceptance through an emissary is incomplete, since one could deny it and say, ‘I did not send him’ (Abudarham).
כשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים. שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו. (אבודרהם)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְ֒רֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ כֵּן תְּחַיֵּֽינוּ וּתְקַיְּ֒מֵֽנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ לִשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעָבְדְּ֒ךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:
On Chanukah and Purim, say Al HaNissim. If it was forgotten and one remembers before saying God’s name in HaTov shimcha, even after saying Baruch atah, return and say Al HaNissim. If the blessing has already been completed, or Baruch atah Hashem has been said, do not go back (Derech HaChayim, sections 682 and 693).
בחנוכה ופורים אומרים על הנסים. שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּ֒מַן הַזֶּה:
On Chanukah:
בחנוכה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
On Purim:
בפורים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בִּימֵי מָרְדְּ֒כַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּ֒הוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ (וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הָגָּדוֹל סֶלָה):
וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
During the Ten Days of Repentance:
בעשי"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.10 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
If you forget to say this, you need not go back and repeat it. If you became aware of the omission before concluding the blessing, you can say it at that time.
אם שכח לומר וכתוב אם נזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב חוזר ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם אינו חוזר כמו שנתבאר לעיל אצל זכרנו ומי כמוך. (דה"ח סי' תקפ"ב)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Thanksgiving.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְ֒לוּ אֶת־שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
הטעם שתקנו לברך את ישראל בסוף כל תפלה לפי שהתפלות כנגד תמידין תקנום וכמו שבכל פעם בהשלים העבודה היו הכהנים מברכין את ישראל כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וגומ' וכתיב כה תברכו את בני ישראל וגו'. (אבודרהם)
הטעם שתקנו לברך את ישראל בסוף כל תפלה לפי שהתפלות כנגד תמידין תקנום וכמו שבכל פעם בהשלים העבודה היו הכהנים מברכין את ישראל כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וגומ' וכתיב כה תברכו את בני ישראל וגו'. (אבודרהם)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Birkat Kohanim.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Birkat Kohanim.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ בָּרְ֒כֵֽנוּ בַבְּ֒רָכָה הַמְּ֒שֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּ֒תוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּאָמוּר:
יְבָרֶכְ֒ךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְ֒רֶֽךָ:
יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ:
יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. בָּרְ֒כֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ:
During the Ten Days of Repentance:
בעשי"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Peace.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:
If you forget to say this you need not go back and repeat it.
אם לא אמר בְּסֵֽפֶר חַיִּים כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר. ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן.) (חיי אדם כלל כ"ד סעי' כ"ה)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Peace.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְ֒בָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְ֒לַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁ֒בִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְ֒צוּן יְדִידֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְ֒ךָ וַעֲנֵֽנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
עֹשֶׂה (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Concluding Passage.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
On רֹאשׁ חֹדֶשׁ, Chol HaMoed and Chanukah, Hallel is said here after the prayer leader’s repetition. On public fast days, Selichot are said. On days when תַּחֲנוּן is omitted, the prayer leader says Half קַדִּישׁ.
בר"ח וחולו של מועד וחנוכה אומרים כאן הלל לאחר חזרת הש"ץ. בת"צ אומרים סליחות. בימים שאין אומרים בהם תחנון יאמר הש"ץ חצי קדיש.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Concluding Passage.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וידוי וי"ג מידות
The worshipper recites the תַּחֲנוּן in a sitting position, while resting his brow on his arm. During the morning service, when the hand-תְּפִלִּין is on the left arm, he leans his brow on his right arm, but at the Mincha service he leans his brow on his left arm. This “falling on one’s face” symbolizes complete submission to God and the committing of our destinies into His hands. It is mentioned in the Talmud (Maseches Megillah 22b), and originates with Moses, who “Fell down before God” (Deuteronomy 9:18) and was followed by Joshua, who “Fell on the earth upon his face before the Ark of God” (Joshua 7:6)
טעם נכון למה נתקן הוידוי בלשון רבים כי היה צריך לומר אשמתי בגדתי וכו'. אך העניין הוא שמלבד מה שנענש האדם על חטאיו גם הוא נענש על חברו מטעם הערבות כי כל ישראל הם גוף אחד כלול מאיברים רבים. אם כן לזה ראוי לאדם שיתוודה בלשון רבים כדי שיתוודה גם על חברו. (שער הכונות)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Vidui and 13 Middot.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ תָּבֹא לְפָנֶֽיךָ תְּפִלָּֽתֵֽנוּ, וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּ֒חִנָּתֵֽנוּ שֶׁאֵין אָֽנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹֽרֶף לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֺא חָטָֽאנוּ אֲבָל אֲנַֽחְנוּ וַאֲבוֹתֵֽינוּ חָטָֽאנוּ:
אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ:
סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֺא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:
אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה. וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ: גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ. תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ: תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים: בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם: מֵחֲרוֹן אַפְּ֒ךָ שׁוּב. כְּמוֹ בְּתוֹרָתְ֒ךָ כָּתוּב: וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן. כְּיוֹם וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן: תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם. כְּיוֹם וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם: תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר. כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, וְשָׁם נֶאֱמַר:
Congregation and Chazzan:
קהל וש"ץ:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Vidui and 13 Middot.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֺוָה יְהֺוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ: סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ. מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ: כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קוֹרְ֒אֶֽיךָ:
אבינו מלכנו
On public fast days and during the Ten Days of Repentance, say אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ here. Its great significance is discussed in the books. Rabbi Akiva established it, corresponding to the middle blessings of the weekday שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. Since it resembles the weekday שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, it is not said on שַׁבָּת.
בתענית ציבור ובעשי"ת אומרים כאן אבינו מלכנו. גודל מעלת אבינו מלכנו הובא בספרים. ויסדה רבי עקיבא. ונתקן כנגד ברכות אמצעיות דתפלת י"ח דחול. ולפי שיש בו מעין י"ח אין אומרים בשבת.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
During the Ten Days of Repentance:
בעשי"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
On public fast-days, say:
בתענית ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵֽינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁ֒בוֹת שׂוֹנְ֒אֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְ֒בֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְתוֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵֽנוּ וּמְקַטְרְ֒גֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּ֒נֵי בְרִיתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קְרַע רֹֽעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ:
The following five prayers are said during the Ten Days of Penitence.
בעשרת ימי תשובה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.21 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר זְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:
The following five prayers are said on public fast-days.
בתענית ציבור
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.27 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְפַרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִזְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַצְמַח לָֽנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן מְשִׁיחֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ שָׂבָע:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַֽיִם לִתְפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חֲמוֹל עָלֵֽינוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ וְטַפֵּֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶֽׁךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נְקוֹם לְעֵינֵֽינוּ נִקְמַת דַּם־עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֺא לְמַעֲנֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
The following prayers are added on Mondays and Thursday. On other days, continue “Guardian of Israel. . .”:
בשני וחמישי יאמר והוא רחום. בשאר ימים שאומרים בהם תחנון יאמר שומר ישראל.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Avinu Malkenu.54 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
תחנון
This group of somber plaints, known as the “long Vehu Rachum” is recited in the morning service on Mondays and Thursdays, except on days when תַּחֲנוּן is omitted. The origin of these seven prayers is shrouded in legend. It has been suggested that they were composed during the terrible persecutions at the hands of the Goths in seventh-century Spain. It has been said, “Whoever can read this ‘long Vehu Rachum’ prayer without emotion has lost all feeling for what is great and noble.” Despite all the repetition in these cries for forgiveness, mercy, help, and protection, the effect is not tiring; because here it is not merely an individual soul, but the soul of an entire people that utters these laments and supplications, that gives voice to this woe of nearly two thousand years. Moses ascended Mount Sinai to receive the Second Tablets on the fifth day of the week, and he returned to the people on the second day of the week, bringing them the new tablets as a security for the Divine covenant and as confirmation of God’s atonement for their transgression. Ever since, the second and fifth day of each week, Monday and Thursday, have been days of summons to the Jewish people to assemble anew before God and to reaffirm their sincere “return” to the Law of God. Our regular service is therefore augmented on these days by these additional supplications.
נוהגים להרבות בתחנונים בשני וחמישי משום דאמרינן במדרש דמרע"ה עלה בחמישי לקבל לוחות אחרונות וירד בשני. ואומרים והוא רחום. ויש במדרש דג' זקנים תקנוהו. שתפשם מלך אחד ונתנם בג' ספינות בלא מנהיג. ושלחם לים ונתפזרו למרחקים. ולמקום שבאו הציר להם מאד ועמדו בתפלה וכל אחד יסד מקצת. ובכל חלק י"ח שמות כנגד תפלת י"ח. וימת אותו מלך שהציר להם בתחלואים רעים. ושלחו תפלתם בכל תפוצות ישראל לאמרה בשני וחמישי (ע"פ מחזור מכל השנה)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Tachanun, For Monday and Thursday.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: אַתָּה יְהֹוָה לֺא תִכְלָא רַחֲמֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ חַסְדְּ֒ךָ וַאֲמִתְּ֒ךָ תָּמִיד יִצְ֒רֽוּנוּ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְ֒הִלָּתֶֽךָ: אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי־עִמְּ֒ךָ הַסְּ֒לִיחָה לְמַֽעַן תִּוָּרֵא: לֺא כַחֲטָאֵֽינוּ תַּעֲשֶׂה־לָּֽנוּ וְלֹא כַעֲוֺנֹתֵֽינוּ תִּגְמֹל עָלֵֽינוּ: אִם־עֲוֺנֵֽינוּ עָֽנוּ בָֽנוּ יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: זְכָר־רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: יַעֲנֵֽנוּ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגְּ֒בֵֽנוּ שֵׁם אֱלֺהֵי יַעֲקֹב: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: אֲדוֹנֵֽינוּ אֱלֺהֵֽינוּ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵֽינוּ וּזְכָר־לָֽנוּ אֶת־בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֺהֵֽינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵֽאתָ אֶת־עַמְּ֒ךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה חָטָֽאנוּ רָשָֽׁעְנוּ: אֲדֹנָי כְּכָל־צִדְ֒קֹתֶֽיךָ יָֽשָׁב־נָא אַפְּ֒ךָ וַחֲמָתְ֒ךָ מֵעִירְ֒ךָ יְרוּשָׁלַֽםִ הַר־קָדְשֶֽׁךָ כִּי בַחֲטָאֵֽינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵֽינוּ יְרוּשָׁלַֽםִ וְעַמְּ֒ךָ לְחֶרְפָּה לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ: וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֺהֵֽינוּ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶֽיךָ עַל־מִקְדָּשְׁ֒ךָ הַשָּׁמֵם לְמַֽעַן אֲדֹנָי:
הַטֵּה אֱלֺהַי אָזְנְךָ וּשְׁ֒מָע פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְ֒מוֹתֵֽינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֺא עַל־צִדְ֒קֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ כִּי עַל־רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה אֲדֹנָי סְלָֽחָה אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל־תְּאַחַר: לְמַעַנְךָ אֱלֺהַי כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־עִירְ֒ךָ וְעַל־עַמֶּֽךָ: אָבִֽינוּ אָב הָרַחֲמָן הַרְאֵֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל־הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ: וְעַתָּה יְהֹוָה אָבִֽינוּ אָֽתָּה אֲנַֽחְנוּ הַחֹֽמֶר וְאַתָּה יֹצְ֒רֵֽנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְ֒ךָ כֻּלָּֽנוּ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־עַמֶּֽךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְ֒ךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם: לָֽמָּה יֹאמְ֒רוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֺהֵיהֶם: יָדַֽעְנוּ כִּי חָטָֽאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵֽנוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד־לָֽנוּ בְּעֵת צָרָה: יָדַֽעְנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: חֲמוֹל עַל עַמֶּֽךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶֽךָ חֽוּסָה־נָּא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי לְךָ יְהֹוָה הַצְּ֒דָקָה עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת:
הַבֶּט־נָא רַחֶם־נָא עַל־עַמְּךָ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶךָ: בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים יְהֹוָה אֱלהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם וְהוֹשִֽׁיעָה צֹאן מַרְעִיתֶֽךָ וְאַל־יִמְשָׁל בָּֽנוּ קֶצֶף כִּי לְךָ עֵינֵֽינוּ תְלוּיות: הושִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ רַחֵם עָלֵֽינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶֽךָ: הַבִּֽיטָה וַעֲנֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה כִּי לְךָ יְהֹוָה הַיְשׁוּעָה: בְּךָ תוֹחַלְתֵּֽנוּ אֱלֽוֹהַּ סְלִיחות אָנָּא סְלַח־נָא אֵל טוֹב וְסַלָּח כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
אָנָּא מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם זְכוֹר וְהַבֵּט לִבְ֒רִית בֵּין הַבְּ֒תָרִים וְתֵרָאֶה לְפָנֶֽיךָ עֲקֵדַת יָחִיד לְמַֽעַן יִשְׂרָאֵל: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל נִקְרָא עָלֵֽינוּ עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל־עֵת עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּחַסְדֶּֽךָ: חַנּוּן וְרַחוּם הַבִּֽיטָה וַעֲנֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה כִּי לְךָ יְהֺוָה הַיְשׁוּעָה: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַחֲסֵֽנוּ אַל־תַּֽעַשׁ עִמָּֽנוּ כְּרֹֽעַ מַעֲלָלֵֽינוּ: זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֺוָה וַחֲסָדֶֽיךָ וּכְרוֹב טוּבְךָ הושִׁיעֵֽנוּ וַחֲמָל־נָא עָלֵֽינוּ כִּי אֵין לָֽנוּ אֱלֽוֹהַּ אַחֵר מִבַּלְעָדֶֽיךָ צוּרֵֽנוּ: אַל תַּעַזְבֵֽנוּ יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּֽנוּ כִּי נַפְשֵֽׁנוּ קְצָרָה מֵחֶֽרֶב וּמִשְּׁבִי וּמִדֶּֽבֶר וּמִמַּגֵּפָה וּמִכָּל־צָרָה וְיָגוֹן: הַצִּילֵֽנוּ כִּי לְךָ קִוִּֽינוּ וְאַל תַּכְלִימֵֽנוּ יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְהָאֵר פָּנֶֽיךָ בָּֽנוּ וּזְכָר־לָֽנוּ אֶת־בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ וְהושִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: רְאֵה בְצָרוֹתֵֽינוּ וּשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽע תְּפִלַּת כָּל־פֶּה:
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ כִּי אֵין כָּמֽוֹךָ יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ: אָנָּא שָׂא נָא פְשָׁעֵֽינוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ צוּרֵֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ אֵל חַי וְקַיָּם הַחֲסִין בַּכֹּֽחַ חָסִיד וָטוֹב עַל כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ כִּי אַתָּה הוּא יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ: אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּמָלֵא רַחֲמִים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ: שְׁמַע מַלְכֵּֽנוּ תְּפִלָּתֵֽנוּ וּמִיַּד אוֹיְבֵֽינוּ הַצִּילֵֽנוּ: שְׁמַע מַלְכֵּֽנוּ תְּפִלָתֵֽנוּ וּמִכָּל־צָרָה וְיָגוֹן הַצִּילֵֽנוּ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אָֽתָּה וְשִׁמְךָ עָלֵֽינוּ נִקְרָא אַל־תַּנִּיחֵֽנוּ: אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ וְאַל־תִּטְּשֵֽׁנוּ בּוֹרְאֵֽנוּ וְאַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
אֵין כָּמֽוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ אֵין כָּמֽוֹךָ אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: הוֹשִׁיעֵֽנוּ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים מֵרַֽעַשׁ וּמֵרֺֽגֶז הַצִּילֵֽנוּ: זְכֺר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל־תֵּֽפֶן אֶל־קָשְׁיֵֽנוּ וְאֶל־רִשְׁעֵֽנוּ וְאֶל־חַטָּאתֵֽנוּ: שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ מַכַּת הַמָּֽוֶת כִּי רַחוּם אָֽתָּה כִּי כֵן דַּרְכֶּֽךָ עֹשֶׂה חֶֽסֶד חִנָּם בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל־עַמֶּֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ מִזַּעְמֶֽךָ וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: לְךָ אֲדֹנָי הַצְּ֒דָקָה וְלָֽנוּ בּֽשֶׁת הַפָּנִים: מַה־נִּתְאוֹנֵן מַה־נֹּאמַר מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַּדָּק: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵֽינוּ וְנַחְקֺֽרָה וְנָשֽׁוּבָה אֵלֶֽיךָ כִּי יְמִינְ֒ךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים: אָֽנָּא יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה נָּא: אָֽנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא: אָֽנָּא יְהֹוָה עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ: לְךָ יְהֹוָה חִכִּֽינוּ לְךָ יְהֹוָה קִוִּינוּ לְךָ יְהֹוָה נְיַחֵל: אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּֽנוּ כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְ֒דָה תִקְוָתָם: כָּל־בֶּֽרֶךְ וְכָל־קוֹמָה לְךָ לְבַד תִּשְׁתַּחֲוֶה:
הַפּוֹתֵֽחַ יָד בִּתְ֒שׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁ֒עִים וְחַטָּאִים נִבְהֲלָה נַפְשֵֽׁנוּ מֵרוֹב עִצְּ֒בוֹנֵֽנוּ אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ נֶֽצַח: קֽוּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי חָסִֽינוּ בָךְ: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אִם אֵין בָּֽנוּ צְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים זְכָר־לָֽנוּ אֶת־בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ וְעֵדוֹתֵֽינוּ בְּכָל־יוֹם יְהֹוָה אֶחָד: הַבִּֽיטָה בְעָנְיֵֽנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵֽינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עָלֵֽינוּ בְּאֶֽרֶץ שִׁבְיֵֽנוּ ואַל־תִּשְׁפּוֹךְ חֲרוֹנְ֒ךָ עָלֵֽינוּ כִּי אֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ: אֵל הַבִּֽיטָה דַּל כְּבוֹדֵֽנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּ֒צֽוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה: עַד מָתַי עֻזְּ֒ךָ בַּשְּׁ֒בִי וְתִפְאַרְתְּ֒ךָ בְּיַד־צָר: עוֹרְ֒רָה גְבוּרָתְ֒ךָ וְקִנְאָתְךָ עַל־אֹיְבֶֽיךָ הֵם יֵבֽשׁוּ וְיֵחַֽתּוּ מִגְבוּרָתָם וְאַל־יִמְעֲטוּ לְפָנֶֽיךָ תְּלָאוֹתֵֽינוּ: מַהֵר יְקַדְּ֒מֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ בְּיוֹם צָרָתֵֽינוּ וְאִם־לֺֹא לְמַעֲנֵֽנוּ לְמַעַנְךָ פְעַל וְאַל־תַּשְׁחִית זֵֽכֶר שְׁאֵרִיתֵֽנוּ: וְחוֹן אוֹם הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ פַּעֲמַֽיִם בְּכָל־יוֹם תָּמִיד בְּאַהֲבָה ואוֹמְ֒רִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
וַיֹּֽאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּ֒לָה־נָּא בְיַד־יְהֹוָה כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּֽלָה:
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי: יְהֹוָה אַל־בְּאַפְּ֒ךָ תוֹכִיחֵֽנִי וְאַל־בַּחֲמָתְ֒ךָ תְיַסְּ֒רֵֽנִי: חָנֵּֽנִי יְהֹוָה כִּי אֻמְלַל אָֽנִי רְפָאֵֽנִי יְהֹוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְהֹוָה עַד־מָתָי: שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּ֒צָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵֽנִי לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ: כִּי אֵין בַּמָּֽוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁ֒אוֹל מִי־יוֹדֶה לָּךְ: יָגַֽעְתִּי־בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל־לַֽיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה: עָשְׁ֒שָׁה מִכַּֽעַס עֵינִי עָתְ֒קָה בְּכָל־צוֹרְ֒רָי: סֽוּרוּ מִמֶּֽנִּי כָּל־פֹּֽעֲלֵי אָוֶן כִּי־שָׁמַע יְהֹוָה קוֹל בִּכְיִי: שָׁמַע יְהֹוָה תְּחִנָּתִי יְהֹוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח: יֵבֽשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל־אֹיְ֒בָי יָשֻֽׁבוּ יֵבֽשׁוּ רָֽגַע:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
הַבֵּט מִשָּׁמַֽיִם וּרְאֵה כִּי הָיִֽינוּ לַֽעַג וָקֶֽלֶס בַּגּוֹיִם: נֶחְשַֽׁבְנוּ כַּצֹּאן לָטֶֽבַח יוּבָל, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל־תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
זָרִים אוֹמְ֒רִים אֵין תּוֹחֶֽלֶת וְתִקְוָה: חוֹן אוֹם לְשִׁמְךָ מְקַוֶּה: טָהוֹר, יְשׁוּעָתֵֽנוּ קָרְ֒בָה, יָגַֽעְנוּ וְלֺא הֽוּנַח־לָֽנוּ: רַחֲמֶֽיךָ יִכְבְּ֒שׁוּ אֶת־כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְ֒ךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
חֽוּסָה יְהֹוָה עָלֵֽינוּ בְּרַחֲמֶֽיךָ, וְאַל תִּתְּ֒נֵֽנוּ בִּידֵי אַכְזָרִים: לָֽמָּה יֹאמְ֒רוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה־נָא אֱלֺהֵיהֶם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד וְאַל תְּאַחַר: אָנָּא שׁוּב מֵחֲרוֹנְ֒ךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשֶׁר בָּחָֽרְתָּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
קוֹלֵֽנוּ תִשְׁמַע וְתָחוֹן וְאַל־תִּטְּ֒שֵֽׁנוּ בְּיַד אֹיְ֒בֵֽינוּ לִמְחוֹת אֶת־שְׁמֵֽנוּ: זְכוֹר אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, כְּכוֹכְ֒בֵי הַשָּׁמַֽיִם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְעַתָּה נִשְׁאַֽרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: וּבְכָל־זֹאת שִׁמְךָ לֺא שָׁכָֽחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
עָזְ֒רֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּֽךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּֽךָ:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאֹמְ֒רִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הַמְשַׁלְּ֒שִׁים בְּשָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ:
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
וַאֲנַֽחְנוּ לֺא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ: זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: אַל תִּזְכָּר לָֽנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד: חָנֵּֽנוּ יְהֹוָה חָנֵּֽנוּ כִּי־רַב שָׂבַֽעְנוּ בוּז: בְּרֺֽגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ: עָזְרֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
The Chazzan recites the Half קַדִּישׁ
ש"ץ אומר חצי קדיש:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Tachanun, Half Kaddish.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Tachanun, Half Kaddish.6 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
On days when the תּוֹרָה is not read continue with אַשְׁרֵי.
אשרי ובא לציון. כשמכריזים דבר יש להכריז קודם שיתחיל החזן אשרי (מגן אברהם סי' קלב)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Post Amidah, Tachanun, Half Kaddish.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הוצאת ספר תורה
The following paragraph is said on Mondays and Thursdays except on רֹאשׁ חֹדֶשׁ, the eve of Pesach, Tishah b’Av, Chanukah, the 14th and 15th Adar and Adar Sheni (Purim and Purim Katan), the eve of Yom Kippur, and it is also omitted in the house of a mourner. This prayer is recited while standing, as it includes a form of viduy (confession) which must be said while standing. On Mondays and Thursdays, as we are about to open the Ark to take out the Seifer תּוֹרָה for public reading, we realize that we have transgressed much that is written in the תּוֹרָה and are unworthy even to take it into our hands. Aware of our inadequacy and unworthiness, we utter the words, “Almighty who is slow to anger etc....”, appealing to Him for forgiveness.
אין אומרים אא"א לא בר"ח ולא בע"פ ולא בערב יו"כ ולא בחנוכה ולא בשני ימים של פורים קטן וגדול. ויש נוהגים שאין אומרים אותו בכל יום שאין אומרים בו תחנון. אין אומרים אא"א בבית האבל. וצריך לאומרו מעומד.
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, El Erech Appayim.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
אֵל אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵֽנוּ: חֽוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּֽךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מִכָּל־רָע: חָטָֽאנוּ לְךָ אָדוֹן סְלַח נָא כְּרוֹב רַחֲמֶֽיךָ אֵל:
Moses and the Elders with him ordained that the תּוֹרָה be read in public on Shabbos, Monday and Thursday mornings. The Talmud (Maseches Baba Kama 82), notes that Ezra later instituted that three men should be called up to read a total of at least ten verses from the תּוֹרָה. He also enacted that the תּוֹרָה be read at the Shabbos Mincha (afternoon) service. When the תּוֹרָה is removed from the Ark, great care is taken to honor it. It is escorted by as many people as possible from the moment it is taken out of the Ark until it is placed on the reading table. We embrace and kiss the תּוֹרָה during the procession and refrain from idle chatter. While the תּוֹרָה is being read, you must be silent and listen to each word.
משה רבינו ונביאים שעמו תקנו שיהו קורין בתורה בשני וחמישי. כדי שלא ישהו ישראל שלשה ימים בלא תורה. ושני וחמישי הם ימי רצון. שבשני עלה משרע"ה לקבל לוחות אחרונים וירד בחמישי. ומתקנת עזרא שיהו קורין תלתא גברי. וכשמוציאין ס"ת צריך לנהוג בו כבוד הרבה ויביט בו משעה שמוציאין אותו מהארון עד שמניחין אותו במקומו. ולא ידבר דברים ושיחה בטילה. כי זה הוא ביזוי התורה. (דה"ח)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Vayehi Binsoa.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
When the Holy Ark is opened, the following is said:
כשפותחין הארון הקדוש אומרים זה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Vayehi Binsoa.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וַיְהִי בִּנְ֒סֹֽעַ הָאָרֹן וַיּֽאמֶר משֶׁה קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻֽצוּ אֹיְ֒בֶֽיךָ וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽםִ: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:
The following prayer is taken from the Zohar (Parshas Vayakhail), the basic text of Kabbalah which was written by the Mishnaic sage Rabbi Shimon bar Yochai. The Zohar states, “When the תּוֹרָה is taken out to be read before the congregation, the heavenly gates of mercy are opened, and the Divine love is aroused; therefore one should say the following prayer.
איתא בזהר (ויקהל דף ר"ו.) אר"ש כד מפקין ס"ת בצבורא למקרי ביה מפתחי תרעי דשמיא דרחמין ומעוררין את האהבה לעילא ואיבעי ליה לבר נש למימר הכי:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Berich Shmei.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵֽא עָלְמָֽא. בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ וּלְאַמְטֽוּיֵי לָֽנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָֽנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבֽוּ וְלֶהֱוֵי אֲנָֽא פְקִידָֽא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּֽא לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת־כָּל־דִּי־לִי וְדִי־לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹֽלָּא וּמְפַרְנֵֽס לְכֹֽלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל־כֹּֽלָּא אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל־מַלְכַיָּֽא וּמַלְכוּתָֽא דִּילָךְ הִיא. אֲנָֽא עַבְדָּֽא דְקֻדְשָֽׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִֽידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל־עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל־אֱנָשׁ רָחִֽיצְנָא וְלָא עַל־בַּר־אֱלָהִין סָמִֽיכְנָא. אֶלָּֽא בֵּאלָהָא דִשְׁמַיָּֽא דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאֽוֹהִי קְשׁוֹט וּמַסְגֵּֽא לְמֶעְבַּֽד טָבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָֽא רָחִיץ וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָֽׁא יַקִּירָֽא אֲנָֽא אֵמַֽר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאי בְּאוֹרַיְתָֽא וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא דְכָל־עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְטָב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם:
Prayer leader:
שליח ציבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Lekha Hashem.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
גַּדְּ֒לוּ לַיהוָֹה אִתִּי וּנְרוֹמְ֒מָה שְׁמוֹ יַחְדָּו:
The congregation responds:
והקהל עונים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Lekha Hashem.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לְךָ יְהֹוָה הַגְּ֒דֻלָּה וְהַגְּ֒בוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְ֒מוּ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ:
אָב הָרַחֲמִים הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכֹּר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵֽינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵֽצֶר הָרָע מִן הַנְּ֒שׂוּאִים, וְיָחוֹן אוֹתָֽנוּ לִפְ֒לֵטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵֽינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים:
When the תּוֹרָה is unrolled, the Reader says:
חזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Vetigaleh Veteraeh.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵֽינוּ בִּזְ֒מַן קָרוֹב וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵֽנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן, הַכֹּל הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֺהֵֽינוּ וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כֹּהֵן קְרָב, יַעֲמֹד (פב"פ) הַכֹּהֵן, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְ֒דֻשָּׁתוֹ:
The congregation responds:
והקהל עונים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Removing the Torah from Ark, Vetigaleh Veteraeh.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְאַתֶּם הַדְּ֒בֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֺהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּ֒כֶם הַיּוֹם:
קריאת התורה
The Kohein walks up to the תּוֹרָה and says:
כשקורין אותו לתורה יאמר זה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat HaTorah.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:
The Congregation responds and the Kohein repeats:
קהל ועולה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat HaTorah.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
The Kohein says:
ויאמר העולה:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat HaTorah.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
After the תּוֹרָה is read, the Kohein says:
לאחר הקריאה מברך:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat HaTorah.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:
Rav says, (Maseches Berachos 54) that four are obligated to offer thanks: persons who have safely completed a sea or land journey, or who have recovered from a serious illness, or have been released from captivity. One who is obligated to recite the blessing of thanksgiving should do so at the תּוֹרָה-scroll after the blessing that follows the תּוֹרָה reading. It is proper not to delay the recital of the blessing for more than three days.
ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדברות כשיגיעו ליישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ואומרה על הס"ת לאחר ברכה אחרונה. אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים (שו"ע או"ח ריט).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat Hagomel.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּ֒מָלַֽנִי כָּל טוֹב:
The congregation responds:
והקהל עונים:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat Hagomel.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
מִי שֶׁגְּ֒מָלְ֒ךָ טוֹב הוּא יִגְמָלְ֒ךָ כָּל־טוֹב סֶֽלָה:
The following blessing is said by the father of a Bar Mitzvah, after the lad has been called to the תּוֹרָה and has recited the blessing following the reading:
מי שהגיע בנו לבן י"ג שנה ויום אחד יברך האב בשעה שבנו עולה לתורה פעם ראשונה ברכה זו בלא שם ומלכות:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Birkat Hagomel.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ שֶׁפְּ֒טָרַֽנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Half Kaddish.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
When the reading of the תּוֹרָה is concluded, the Half קַדִּישׁ is recited by the Reader. The תּוֹרָה is then raised so that the congregation can see the script, and the congregation exclaims:
בעת הגבהת ס"ת לאחר הקריאה היה האר"י ז"ל מסתכל באותיות היטב עד שהיה מכירם לקרות והיה אומר שנמשך אור גדול על האדם ע"י הסתכלות התורה מקרוב עד שיוכל לקרות האותיות היטב. לכן המגביה הס"ת גולל הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. ובעת ראייתם יש לכרוע ולומר וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Raising the Torah.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: אֹֽרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֽשֶׁר וְכָבוֹד: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:
On those Mondays and Thursdays when תַּחֲנוּן is said, before returning the תּוֹרָה to the Ark, the Chazzan recites:
בשני וחמישי כשאומרים תחנון בשעה שהגולל גולל הס"ת קודם שמכניסין הס"ת להיכל יאמר הש"ץ יְהִי רָצוֹן כו'. וראוי ונכון להזהיר לעם שיאמרו אמן אחר כל יהי רצון כי בקשות גדולות הם:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Reading from Sefer, Raising the Torah.4 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּֽינוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵֽנוּ בִּמְ֒הֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵֽנוּ וְלִמְנֹֽעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם לְקַיֵּם בָּֽנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם בְּכָל מְקוֹמוֹת מֹושְׁ֒בוֹתֵיהֶם וְנֹאמַר אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ וְנֹאמַר אָמֵן:
אַחֵֽינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּ֒תוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְ֒דִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְ֒וָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְ֒אֻלָּה הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן:
הכנסת ספר תורה
On Mondays, Thursdays and other days when the תּוֹרָה is read, as the Sefer תּוֹרָה is returned to the Ark the Chazzan takes the תּוֹרָה and says:
בשני ובחמישי ושאר ימים שמוציאין ספר תורה אומרים יהללו כשמחזירים הס"ת למקומו. ואומר החזן:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Returning Sefer to Aron, Yehalelu.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהַלְ֒לוּ אֶת־שֵׁם יְהֹוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ:
Chazzan and congregation:
קהל:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Torah Reading, Returning Sefer to Aron, Yehalelu.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הוֹדוֹ עַל־אֶֽרֶץ וְשָׁמָֽיִם: וַיָּֽרֶם קֶֽרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְ֒לוּיָהּ:
לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָֹה הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֽשְׁ֒בֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְ֒נֶֽהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְ֒קוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֺא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֺא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דּוֹרְ֒שָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶֽיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה:
וּבְ֒נֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְ֒בוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: קוּמָה יְהֹוָה לִמְ֒נוּחָתֶֽךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּֽךָ: כֹּהֲנֶֽיךָ יִלְבְּ֒שׁוּ צֶֽדֶק וַחֲסִידֶֽיךָ יְרַנֵּֽנוּ: בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּֽךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ: כִּי לֶֽקַח טוֹב נָתַֽתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹֽבוּ: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְ֒כֶֽיהָ מְאֻשָּׁר: דְּרָכֶֽיהָ דַּרְכֵי נֹֽעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶֽיהָ שָׁלוֹם: הֲשִׁיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֵלֶֽיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם:
אשרי
אַשְׁרֵי יוֹשְׁ֒בֵי בֵיתֶֽךָ עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֺהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ וַאֲבָרְ֒כָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְ֒כֶֽךָ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְ֒דֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ וְדִבְרֵי נִפְלְ֒אֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְ֒אוֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ וּגְדֻלָּתְ֒ךָ אֲסַפְּ֒רֶֽנָּה: זֵֽכֶר רַב־טוּבְ֒ךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְ֒קָתְ֒ךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְ֒כֽוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְ֒ךָ יֹאמֵֽרוּ וּגְבוּרָתְ֒ךָ יְדַבֵּֽרוּ: לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְ֒ךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּ֒ךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְ֒לִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּ֒פוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְ֒אָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְ֒שָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְ֒לוּיָהּ:
למנצח
According to Rabbi S.R. Hirsch, this psalm is addressed to David by the people of Israel. It is a testimonial of trust that the people have in the Divinely-appointed king, who is accustomed to victory and triumph. At the same time, it proclaims the eternal truth that the victories which our king wins for our people are to be attributed not to his bravery, nor to his sword, nor to his soldiers, but solely to his relationship with God, His Sanctuary, and His Law.
מה שתקנו לאומרו בסוף התפלה מפני שאומר במדרש תלים אמר ר' שמעון בר אבא אתה מוצא י"ח מזמורים מראש הספר ועד פסוק זה ואשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא כנגד י"ח ברכות שאדם מתפלל בכל יום. אדם אומר לחבירו תתעני צלותך כך דוד המלך לאחר ששר י"ח שירות ותושבחות אמר יענך ה' ביום צרה והכי איתא בירושלמי. ובשבתות ובימים טובים אין אומרים אותו מפני שהוא מזמור של תחנה וגם הוא מתחיל יענך ה' ביום צרה ושבתות וימים טובים אינם ימי צרה אלא ימי שמחה. (אבודרהם)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Lamenatze'ach.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לַמְנַצֵּֽחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְ֒ךָ שֵׁם אֱלֺהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּֽדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶֽךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶֽיךָ וְעוֹלָתְ֒ךָ יְדַשְּׁ֒נֶה סֶּֽלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְ֒בָבֶֽךָ וְכָל עֲצָתְ֒ךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּ֒נָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ וּבְשֵׁם אֱלֺהֵֽינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהֹוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ: עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי הוֹשִֽׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵֽהוּ מִשְּׁ֒מֵי קָדְשׁוֹ בִּגְ֒בוּרוֹת יֵֽשַׁע יְמִינוֹ: אֵֽלֶּה בָרֶֽכֶב וְאֵֽלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַֽחְנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ נַזְכִּיר: הֵֽמָּה כָּרְ֒עוּ וְנָפָֽלוּ וַאֲנַֽחְנוּ קַֽמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ:
ובא לציון
This portion, known as Kedushas d’Sidra, was introduced at the conclusion of the morning service to accomodate those who came to the synagogue too late to hear the Kedushah in Shemoneh Esrei. The Talmud (Maseches Sotah 49a) declares that the world is preserved solely by virtue of this Kedushah, and by the virtue of our answering, “May His great Name,” which is part of the קַדִּישׁ recited following the study of the Aggadah. Because of its importance, a vernacular translation in Aramaic was added, so that even those ignorant of Hebrew would understand the sacred words.
מה שתקנו סדר קדושה בסוף התפלה בעבור עמי הארץ המאחרים לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת הקדושה. דאמרינן בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושה ואיהא שמיה רבה דאגדתא. ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר בלשון הקדש אלא בלשון תרגום שהיו רגילין לדבר בו באותו זמן. (אבודרהם)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Uva Letzion.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶֽשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה: וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אֹתָם אָמַר יְהֹוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶֽיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַֽׂמְתִּי בְּפִֽיךָ לֺא יָמֽוּשׁוּ מִפִּֽיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶֽרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֺא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
וּמְ֒קַבְּ֒לִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְ֒רִין קַדִּישׁ בִּשְׁ֒מֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:
וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:
וּנְ֒טָלַתְנִי רוּחָא וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּמְ֒שַׁבְּ֒חִין וְאָמְ֒רִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָֹה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ:
יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא:
יְהֹוָה אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ שָׁמְ֒רָה זֹאת לְעֹלָם לְיֵֽצֶר מַחְשְׁ֒בוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֺא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֺא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְ֒אֶֽיךָ: צִדְ֒קָתְ֒ךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְ֒ךָ אֱמֶת: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָֽנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ:
בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּ֒רָאָֽנוּ לִכְ֒בוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְ֒דוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁ֒נֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: לְמַֽעַן יְזַמֶּרְ֒ךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֺהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָֹה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: בִּטְ֒חוּ בַיהוָֹה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְ֒עֵי שְׁמֶֽךָ כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְ֒שֶֽׁיךָ יְהֹוָה: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:
קדיש שלם
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Kaddish Shalem.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְ֒הוֹן וּבָעוּתְ֒הוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁ֒מַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Kaddish Shalem.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
עלינו
עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ, וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁ֒כִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְ֒הֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֺהֵֽינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:
עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁ֒מֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁ֒עֵי אָֽרֶץ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל יוֹשְׁ֒בֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְ֒בוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּ֒לוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֺךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Mourner's Kaddish.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Mourner's Kaddish.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
שיר של יום
The custom of reciting a different psalm each day of the week originated in the Temple. The Mishnah (Maseches Tamid 7:4) describes the psalms which were chanted by the Levites each day during the service.
נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש. ומקורו במס' סופרים (מס' סופרים י"ח, א) לפיכך נהגו העם לומר מזמורים בעונתן. דתנינן תמן (תמיד פ"ז מ"ד) השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ"ק וכו'. שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן. ע"כ. (עץ יוסף)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
On Sunday:
בראשון בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.2 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָֹה הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֽשְׁ֒בֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְ֒נֶֽהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְ֒קוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּֽיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֺא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֺא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דּוֹרְ֒שָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶֽיךָ יַעֲקֹב סֶֽלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂ֒אוּ פִּתְ֒חֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד סֶֽלָה:
On Monday:
בשני בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹֽרַח: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֺהֵֽינוּ הַר קָדְשׁוֹ: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָֽרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶֽלֶךְ רָב: אֱלֺהִים בְּאַרְמְנוֹתֶֽיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב: כִּי הִנֵּה הַמְּ֒לָכִים נוֹעֲדוּ עָבְ֒רוּ יַחְדָּו: הֵֽמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָֽהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּֽזוּ: רְעָדָה אֲחָזָֽתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה: בְּרֽוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ: כַּאֲשֶׁר שָׁמַֽעְנוּ כֵּן רָאִֽינוּ בְּעִיר יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֺהֵֽינוּ אֱלֺהִים יְכוֹנְ֒נֶֽהָ עַד עוֹלָם סֶֽלָה: דִּמִּֽינוּ אֱלֺהִים חַסְדֶּֽךָ בְּקֶֽרֶב הֵיכָלֶֽךָ: כְּשִׁמְךָ אֱלֺהִים כֵּן תְּהִלָּתְ֒ךָ עַל קַצְוֵי אֶֽרֶץ צֶֽדֶק מָלְ֒אָה יְמִינֶֽךָ: יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵֽלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַֽעַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ: סֹֽבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפֽוּהָ סִפְ֒רוּ מִגְדָּלֶֽיהָ: שִֽׁיתוּ לִבְּ֒כֶם לְחֵילָה פַּסְּ֒גוּ אַרְמְ֒נוֹתֶֽיהָ לְמַֽעַן תְּסַפְּ֒רוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן: כִּי זֶה אֱלֺהִים אֱלֺהֵֽינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵֽנוּ עַל מוּת:
On Tuesday:
בשלישי בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֺהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶֽרֶב אֱלֺהִים יִשְׁפֹּט: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָֽוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂ֒אוּ סֶֽלָה: שִׁפְ֒טוּ דָל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ: פַּלְּ֒טוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ: לֺא יָדְ֒עוּ וְלֺא יָבִֽינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּֽכוּ יִמּֽוֹטוּ כָּל מֽוֹסְ֒דֵי אָֽרֶץ: אֲנִי אָמַֽרְתִּי אֱלֺהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּ֒כֶם: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּֽלוּ: קוּמָה אֱלֺהִים שָׁפְ֒טָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם:
On Wednesday:
ברביעי בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.11 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
אֵל נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָֽרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים: עַד מָתַי רְשָׁעִים יְהֹוָה עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֺֽזוּ: יַבִּֽיעוּ יְדַבְּ֒רוּ עָתָק יִתְאַמְּ֒רוּ כָּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן: עַמְּ֒ךָ יְהֹוָה יְדַכְּ֒אוּ וְנַחֲלָתְ֒ךָ יְעַנּוּ: אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹֽגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ: וַיֹּאמְ֒רוּ לֺא יִרְאֶה יָהּ וְלֺא יָבִין אֱלֺהֵי יַעֲקֹב: בִּֽינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ: הֲנֹֽטַע אֹֽזֶן הֲלֺא יִשְׁמָע אִם יוֹצֵר עַֽיִן הֲלֺא יַבִּיט: הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֺא יוֹכִֽיחַ הַמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת: יְהֹוָה יֹדֵֽעַ מַחְשְׁ֒בוֹת אָדָם כִּי הֵֽמָּה הָֽבֶל: אַשְׁרֵי הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּ֒רֶֽנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְ֒ךָ תְלַמְּ֒דֶֽנּוּ: לְהַשְׁקִיט לוֹ מִֽימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת: כִּי לֺא יִטּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֺא יַעֲזֹב: כִּי עַד צֶֽדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁ֒רֵי לֵב: מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן: לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָֽתָה לִּי כִּמְ֒עַט שָׁכְ֒נָה דוּמָה נַפְשִׁי: אִם אָמַֽרְתִּי מָֽטָה רַגְלִי חַסְדְּ֒ךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי: בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶֽיךָ יְשַׁעַשְׁ֒עוּ נַפְשִׁי: הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוָּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק: יָגֽוֹדּוּ עַל נֶֽפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ: וַיְהִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֺהַי לְצוּר מַחְסִי: וַיָּֽשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ: לְכוּ נְרַנְּ֒נָה לַיהוָֹה נָרִֽיעָה לְצוּר יִשְׁעֵֽנוּ: נְקַדְּ֒מָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִֽיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל יְהֹוָה וּמֶֽלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֺהִים:
On Thursday:
בחמישי בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.14 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
לַמְנַצֵּֽחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף: הַרְנִֽינוּ לֵאלֺהִים עֻזֵּנוּ הָרִֽיעוּ לֵאלֺהֵי יַעֲקֹב: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָֽבֶל: תִּקְ֒עוּ בַחֹֽדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּֽסֶה לְיוֹם חַגֵּֽנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֺהֵי יַעֲקֹב: עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם שְׂפַת לֺא יָדַֽעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירֽוֹתִי מִסֵּֽבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹֽרְ֒נָה: בַּצָּרָה קָרָֽאתָ וָאֲחַלְּ֒צֶֽךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵֽתֶר רַֽעַם אֶבְחָנְ֒ךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶֽלָה: שְׁמַע עַמִּי וְאָעִֽידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי: לֺא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֺא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר: אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם הַרְחֶב פִּֽיךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ: וְלֺא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי וְיִשְׂרָאֵל לֺא אָֽבָה לִי: וָאֲשַׁלְּ֒חֵֽהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם יֵלְ֒כוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם: לוּ עַמִּי שֹׁמֵֽעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְ֒רָכַי יְהַלֵּֽכוּ: כִּמְ֒עַט אוֹיְ֒בֵיהֶם אַכְנִֽיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי: מְשַׂנְאֵי יְהֹוָה יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם: וַיַּאֲכִילֵֽהוּ מֵחֵֽלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָּ:
On Friday:
בשישי בשבת:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Song of the Day.17 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְ֒רִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהֹוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָֽתָּה: נָשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת יְהֹוָה נָשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂ֒אוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם: מִקֹּלוֹת מַֽיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּ֒רֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה: עֵדֹתֶֽיךָ נֶאֶמְ֒נוּ מְאֹד לְבֵיתְ֒ךָ נָאֲוָה קֹֽדֶשׁ יְהֹוָה לְאֹֽרֶךְ יָמִים:
ברכי נפשי
The following psalm (104) is recited in many synagogues on רֹאשׁ חֹדֶשׁ days, following the daily psalm.
נוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי בראש חדש לפי שיש בו עשה ירח למועדים (טור אורח חיים תכג)
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Barchi Nafshi.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרְ֒כִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֺהַי גָּדַֽלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: עֹֽטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה: הַמְקָרֶה בַמַּֽיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְ֒תָיו אֵשׁ לֺהֵט: יָסַד אֶֽרֶץ עַל־מְכוֹנֶֽיהָ, בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:
תְּהוֹם כַּלְּ֒בוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל־הָרִים יַֽעַמְדוּ מָֽיִם: מִן־גַּעֲרָתְ֒ךָ יְנוּסוּן, מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְ֒דוּ בְקָעוֹת, אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַֽדְתָּ לָהֶם: גְּבוּל־שַֽׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן, בַּל־יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָֽרֶץ:
הַמְשַׁלֵּֽחַ מַעְיָנִים בַּנְּ֒חָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן: יַשְׁקוּ כָּל־חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם: עֲלֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַֽיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאִים יִתְּ֒נוּ־קוֹל: מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּ֒רִי מַעֲשֶֽׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָֽרֶץ:
מַצְמִֽיחַ חָצִיר לַבְּ֒הֵמָה וְעֵֽשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶֽחֶם מִן־הָאָֽרֶץ: וְיַֽיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּֽׁמֶן, וְלֶֽחֶם לְבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָד: יִשְׂבְּ֒עוּ עֲצֵי יְהֹוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע: אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּֽנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּ֒בֹהִים לַיְּ֒עֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְּׁ֒פַנִּים:
עָשָׂה יָרֵֽחַ לְמוֹעֲדִים שֶֽׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: תָּֽשֶׁת חֽשֶׁךְ וִיהִי לָֽיְלָה, בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַֽיְ֒תוֹ־יָֽעַר: הַכְּ֒פִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּֽרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם: תִּזְרַח הַשֶּֽׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָֽרֶב:
מָה־רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֽׂיתָ, מָלְ֒אָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָֽיִם שָׁם־רֶֽמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַֽרְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּוֹ: כֻּלָּם אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְ֒ךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב: תַּסְתִּיר פָּנֶֽיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל־עֲפָרָם יְשׁוּבוּן: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:
יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: הַמַּבִּיט לָאָֽרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָֽׁנוּ: אָשִֽׁירָה לַּיהוָֹה בְּחַיָּי, אֲזַמְּ֒רָה לֵאלֺהַי בְּעוֹדִי: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָֹה: יִתַּֽמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָֽרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְ֒כִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה הַלְ֒לוּיָהּ:
לדוד
The following psalm (27) is recited at the conclusion of services, morning and evenings, from the first day of Elul, through Shemini Atzeres. Others say only until Hoasha’na Rabbah. The psalm voices our prayer that God will be our light on Rosh Hashana enabling us to repel the darkness of sin through true repentance, and that He will be our salvation on Yom Kippur, through His compassionate atonement of our sins.
מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לדוד ה׳ אורי וישעי. ובפרט מר״ח אלול עד הושענא רבא (מורה באצבע סי' לז).
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, LeDavid.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
לְדָוִד יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד: בִּקְ֒רֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְ֒בַי לִי הֵֽמָּה כָשְׁ֒לוּ וְנָפָֽלוּ: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֺא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ: אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהֹוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְהֹוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ: כִּי יִצְפְּ֒נֵֽנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְ֒מֵֽנִי: וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְ֒בַי סְבִיבוֹתָי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּ֒רָה לַיהוָֹה: שְׁמַע יְהֹוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי: לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּ֒שׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶֽיךָ יְהֹוָה אֲבַקֵּשׁ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ אַל תִּטְּ֒שֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי אֱלֺהֵי יִשְׁעִי: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי וַיהוָֹה יַאַסְפֵֽנִי: הוֹרֵֽנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּֽךָ וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר לְמַֽעַן שׁוֹרְ֒רָי: אַל תִּתְּ֒נֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי כִּי קָֽמוּ בִי עֵֽדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס: לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהֹוָה בְּאֶֽרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, LeDavid.7 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, LeDavid.9 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
קרבנות
קַוֵּה אֶל יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהֹוָה: אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ: כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהֹוָה וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ:
אֵין כֵּאלֹהֵינוּ. אֵין כַּאדוֹנֵנוּ. אֵין כְּמַלְכֵּנוּ. אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: מִי כֵאלֹהֵינוּ. מִי כַאדוֹנֵנוּ. מִי כְמַלְכֵּנוּ. מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ: נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ. נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ. בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ. אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ. אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ. אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ.
אַתָּה הוּא (בחלק מהמהדורות: יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ) שֶׁהִקְטִרוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים:
Source of the note in this line
(בחלק מהמהדורות:
(בחלק מהמהדורות:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Korbanot (Israel), Ein Kelohenu.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
פִּטּוּם הַקְּ֒טֹֽרֶת הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן הַחֶלְבְּ֒נָה וְהַלְּ֒בוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר וּקְצִיעָה שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל־סַמָּנֶֽיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּ֒טָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָּה הִיא בָֽאָה כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָּה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּ֒הֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּ֒נֵי הַכָּבוֹד:
תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל בָּנַֽיִךְ לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיךְ: אַל תִּקְרֵי בָּנָֽיךְ אֶלָּא בּוֹנָֽיךְ: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶֽךָ וְאֵין לָֽמוֹ מִכְשׁוֹל: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְּנוֹתָֽיךְ לְמַֽעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַֽעַן בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֲבַקְ֒שָׁה טוֹב לָךְ: יְהֹוָה עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (Ten Days of Penitence: לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Korbanot (Israel), Mourner's Kaddish.5 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְ֒קִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (Ten Days of Penitence: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
Source of the note in this line
Ten Days of Penitence:
בעשי"ת
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Korbanot (Israel), Mourner's Kaddish.8 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
The Chazzan says:
ואומר שליח צבור:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Korbanot (Israel), Barchu.1 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:
The Congregation responds and the Chazzan repeats:
ועונין הקהל:
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Concluding Prayers, Korbanot (Israel), Barchu.3 · The Metsudah siddur, 1981, CC-BY Read the source
בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
שש זכירות
זכירת יציאת מצרים
לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְ֒ךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ:
זכירת מעמד הר סיני
רַק הִשָּֽׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁ֒ךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּ֒בָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶֽיךָ וּפֶן יָסֽוּרוּ מִלְּ֒בָבְ֒ךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְלִבְנֵי בָנֶֽיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַֽדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בְּחֹרֵב:
זכירת מחיית עמלק
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּֽרֶךְ בְּצֵאתְ֒כֶם מִמִּצְרָֽיִם: אֲשֶׁר קָרְ֒ךָ בַּדֶּֽרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶֽיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵֽעַ, וְלֺא יָרֵא אֱלֺהִים: וְהָיָה בְּהָנִֽיחַ יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ לְךָ, מִכָּל אֹיְ֒בֶֽיךָ מִסָּבִיב, בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵֽכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם, לֺא תִּשְׁכָּח:
זכירת מעשה העגל
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַֽפְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ בַּמִּדְבָּר:
זכירת מעשה מרים
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֺהֶֽיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּֽרֶךְ בְּצֵאתְ֒כֶם מִמִּצְרָֽיִם:
זכירת השבת
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּ֒שׁוֹ:
עשרת הדברות
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָי לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל וְכָל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי׃
לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמוֹ לַשָּׁוְא׃
זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל־כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ׃
כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
לֹא תִּרְצָח׃
לֹא תִּנְאָף׃
לֹא תִּגְנֹב׃
לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׃
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא־תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃
י"ג עיקרי אמונה
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּ֒רוּאִים וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמֽוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֺהֵֽינוּ הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף וְלֺא יַשִּׂיגֽוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְ֒רֵי נְבִיאִים אֱמֶת:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּ֒בוּאַת משֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְ֒תָה אֲמִתִּית וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּ֒בִיאִים לַקּוֹדְ֒מִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּ֒צוּיָה עַתָּה בְיָדֵֽינוּ הִיא הַנְּ֒תוּנָה לְמשֶׁה רַבֵּֽנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהֵא מֻחְלֶֽפֶת וְלֺא תְהֵא תוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵֽעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁ֒בוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַֽחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְ֒רֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְ֒רֵי מִצְוֹתָיו:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים:
Hebrew text: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) and Tanach with Nikkud (unknown), via Sefaria. English instructions are from the Metsudah linear siddur (translation by Avrohom Davis, 1981, CC-BY). An instruction it does not translate is shown in Hebrew only, with no translation added. Tap an instruction to see the Hebrew original and its source.